בדבריו התייחס ביסמוט גם לגל המחאות והעימותים שנרשמו בשבועות האחרונים בעקבות מעצרם של תלמידי ישיבות שלא התייצבו לגיוס. לדבריו, חסימות הכבישים והעימותים ברחובות מעידים על עומק המשבר בין המדינה לבין הציבור החרדי. בשבוע האחרון, המחאות החרדיות סביב מעצרי עריקים התרחבו לכמה מוקדים, וכללו חסימות צירים ועימותים עם כוחות המשטרה. "מדיניות המעצרים יוצרת קרע עמוק ומתח קשה בין הציבור הכללי לציבור החרדי. המציאות הזאת אינה מחזקת את הגיוס, אינה מחזקת את צה"ל ואינה מחזקת את החברה הישראלית", אמר.
הדיון מתקיים על רקע המשבר המתמשך סביב גיוס בני הישיבות, שהחריף מאז פקיעת ההסדרים הקודמים והחלטות בית המשפט העליון שקבעו כי אין עוד בסיס חוקי להמשך הפטור הגורף שניתן במשך שנים לתלמידי ישיבות. בעקבות ההכרעות המשפטיות נדרשה מערכת הביטחון להגביר את אכיפת חוק שירות הביטחון גם כלפי הציבור החרדי, ובחודשים האחרונים נרשמו צווי גיוס בהיקף רחב יותר, לצד מעצרים של מי שהוגדרו כמשתמטים או עריקים.
במכתב שהועבר לוועדה, ושאליו התייחס ביסמוט, טען מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי עמדתם של גורמים מקצועיים הפועלים בשילוב חרדים בצה"ל היא שהמשך מדיניות המעצרים עלול להביא לתוצאה הפוכה מזו שאליה מכוונת המדינה. לפי העמדה שהוצגה, החשש ממעצרים ומהליכים פליליים מרחיק צעירים חרדים ממסלולי שירות מותאמים ומקשה על בניית האמון הדרוש להגדלת היקף הגיוס בפועל.
ביסמוט הזכיר גם את ביקורו האחרון בבסיס חשמונאים יחד עם ראש הממשלה, שם, לדבריו, ניתן היה לראות מקרוב את התקדמות המאמץ לשילוב חרדים בשירות הצבאי. "השאלה איננה אם אנחנו רוצים לראות יותר חרדים מתגייסים לצה"ל. כולנו רוצים בכך. השאלה היא איזו מדיניות באמת מקרבת אותנו אל היעד הזה", אמר.
הוראת השעה צפויה לכלול הקפאה זמנית של אמצעי האכיפה הפליליים והמנהליים, תוך קביעת מנגנוני פיקוח ותנאי זכאות שיבחינו בין תלמידי ישיבות הלומדים בפועל לבין מי שאינם עומדים בקריטריונים. פרטי המתווה עדיין נמצאים בדיונים, וצפויים לעבור בחינה נוספת בוועדה ובמערכת הביטחון.
עצם קידום המהלך כבר מעורר מחלוקת חריפה. מתנגדיו טוענים כי מדובר למעשה בעקיפה של חובת האכיפה שנוצרה לאחר פסיקות בית המשפט, וכי הקפאת ההליכים דווקא בתקופה שבה צה"ל מתמודד עם עומס מבצעי ומחסור בכוח אדם מעבירה מסר בעייתי של אי-שוויון בנטל.
תומכי ההצעה מציגים אותה כצעד מעשי שנועד לבלום החרפה נוספת של המשבר ולאפשר המשך הידברות וגיבוש מנגנון גיוס מוסכם, במקום להמשיך במסלול של עימותים ברחובות ומעצרים שלטענתם אינם משיגים את יעדיהם. זוהי למעשה המחלוקת המרכזית סביב המהלך: האם אכיפה פלילית היא הדרך שתביא עוד חרדים לבקו"ם, או שהיא דווקא סוגרת את הדלת בפני מי שעשויים להשתלב במסלולי שירות מותאמים.
התרעות פיקוד העורף