מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "בנוסח החוק שמונח בפני הוועדה אין שום שינוי במצב החוקי, אם ניתן להבין אחרת מנוסח החוק, נתקן את הנוסח. חובת הגיוס הכללית והשלכות פסיקת בג"ץ שארים בעינם. הדבר היחיד שהצעת החוק משנה הוא סוגיית ההליכים הפליליים, וגם זאת באופן זמני. נקבעה הוראת שעה לשלושה חודשים. אם בתקופה הזאת יתקיימו בחירות או שתימשך תקופת מעבר, ייתכן שתידרש הארכה עד שתוקם ממשלה חדשה ותוכל להסדיר בחקיקה את מכלול הסוגייה. סביר להניח שבפועל התקופה תימשך כשישה חודשים".
עוד אמר: "המהלך הזה צריך להתבצע במהירות, ולכן בשלב הראשון נשתמש במנגנון הפיקוח הקיים של משרד החינוך, שכבר פועל. במקביל, אנחנו רוצים להקים גם מנגנון של משרד הביטחון. אני מזכיר שכבר במשך תקופה ארוכה אני אומר כאן שאם כל האירוע הזה יתפרש בציבור החרדי כרדיפה של ציבור שלם, הוא יהפוך את כל הציבור החרדי ל"פלג הירושלמי". אמרתי זאת מספר פעמים בוועדה, ולצערי אני חושש שהמציאות מתחילה להוכיח זאת".
"מה גורם לעלייה? ראשית, מוטיבציה אישית - רבים מהמתגייסים פוגשים את המערכת במסגרות כמו חטיבות חשמונאים ותוכניות נוספות. שנית, סוגיית המסלולים - היכולת לשלב שירות תוך שמירה על אורח חיים חרדי היא גורם משמעותי. אני סבור שאין כיום חרדי שאינו יכול לשרת בצה"ל תוך שמירה על אורחות חייו. ושלישית - גם סוגיית הסנקציות והאכיפה משפיעה".
הוא הוסיף: "לפי מחקר שעשינו, מבין מי שנעצרו - כ־40% פנו למסלולים של פטור מסיבות שונות, כולל רפואיות ואחרות, וכ-60% כן באו. בנוסף, יש כ־20% נוספים מכלל האוכלוסייה שטיפלנו בה בשנה האחרונה, שלא בהכרח נעצרו או הופעלו נגדם סנקציות, אך הגיעו ביוזמתם להסדרת מעמדם. מבין קבוצה זו, כ־50% כבר חיילים בפועל, כ־18% נמצאים בתהליכי שיבוץ, וכ־30% נמצאים בהליכי פטורים רפואיים וכדומה. הצד של המשתמטים ואי שיתוף הפעולה הוא בהיקפים חסרי תקדים. המספרים של חוסר שיתוף הפעולה עולים בצורה קיצונית ביותר. אנחנו בדרך ל90 אלף משתמטים.
"הוראת השעה הזו, היא כלעצמה לא תעזור לי בתור רח"ט תומכ"א. יכול להיות שיהיו לה השפעות, יכול להיות גם שליליות. אני חושב שהיא לא ממלאת את התכלית והיא גם מסכנת חלק מהדברים".
בדבריו התייחס ביסמוט גם לגל המחאות והעימותים שנרשמו בשבועות האחרונים בעקבות מעצרם של תלמידי ישיבות שלא התייצבו לגיוס. לדבריו, חסימות הכבישים והעימותים ברחובות מעידים על עומק המשבר בין המדינה לבין הציבור החרדי. בשבוע האחרון, המחאות החרדיות סביב מעצרי עריקים התרחבו לכמה מוקדים, וכללו חסימות צירים ועימותים עם כוחות המשטרה. "מדיניות המעצרים יוצרת קרע עמוק ומתח קשה בין הציבור הכללי לציבור החרדי. המציאות הזאת אינה מחזקת את הגיוס, אינה מחזקת את צה"ל ואינה מחזקת את החברה הישראלית", אמר.
הדיון התקיים על רקע המשבר המתמשך סביב גיוס בני הישיבות, שהחריף מאז פקיעת ההסדרים הקודמים והחלטות בית המשפט העליון שקבעו כי אין עוד בסיס חוקי להמשך הפטור הגורף שניתן במשך שנים לתלמידי ישיבות. בעקבות ההכרעות המשפטיות נדרשה מערכת הביטחון להגביר את אכיפת חוק שירות הביטחון גם כלפי הציבור החרדי, ובחודשים האחרונים נרשמו צווי גיוס בהיקף רחב יותר, לצד מעצרים של מי שהוגדרו כמשתמטים או עריקים.
במכתב שהועבר לוועדה, ושאליו התייחס ביסמוט, טען מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי עמדתם של גורמים מקצועיים הפועלים בשילוב חרדים בצה"ל היא שהמשך מדיניות המעצרים עלול להביא לתוצאה הפוכה מזו שאליה מכוונת המדינה. לפי העמדה שהוצגה, החשש ממעצרים ומהליכים פליליים מרחיק צעירים חרדים ממסלולי שירות מותאמים ומקשה על בניית האמון הדרוש להגדלת היקף הגיוס בפועל.
ביסמוט הזכיר גם את ביקורו האחרון בבסיס חשמונאים יחד עם ראש הממשלה, שם, לדבריו, ניתן היה לראות מקרוב את התקדמות המאמץ לשילוב חרדים בשירות הצבאי. "השאלה איננה אם אנחנו רוצים לראות יותר חרדים מתגייסים לצה"ל. כולנו רוצים בכך. השאלה היא איזו מדיניות באמת מקרבת אותנו אל היעד הזה", אמר.
הוראת השעה צפויה לכלול הקפאה זמנית של אמצעי האכיפה הפליליים והמנהליים, תוך קביעת מנגנוני פיקוח ותנאי זכאות שיבחינו בין תלמידי ישיבות הלומדים בפועל לבין מי שאינם עומדים בקריטריונים. פרטי המתווה עדיין נמצאים בדיונים, וצפויים לעבור בחינה נוספת בוועדה ובמערכת הביטחון.
עצם קידום המהלך כבר מעורר מחלוקת חריפה. מתנגדיו טוענים כי מדובר למעשה בעקיפה של חובת האכיפה שנוצרה לאחר פסיקות בית המשפט, וכי הקפאת ההליכים דווקא בתקופה שבה צה"ל מתמודד עם עומס מבצעי ומחסור בכוח אדם מעבירה מסר בעייתי של אי-שוויון בנטל.
תומכי ההצעה מציגים אותה כצעד מעשי שנועד לבלום החרפה נוספת של המשבר ולאפשר המשך הידברות וגיבוש מנגנון גיוס מוסכם, במקום להמשיך במסלול של עימותים ברחובות ומעצרים שלטענתם אינם משיגים את יעדיהם. זוהי למעשה המחלוקת המרכזית סביב המהלך: האם אכיפה פלילית היא הדרך שתביא עוד חרדים לבקו"ם, או שהיא דווקא סוגרת את הדלת בפני מי שעשויים להשתלב במסלולי שירות מותאמים.
התרעות פיקוד העורף