קידום החוק משתלב בחבילת צעדים רחבה יותר שעליה התעקשו המפלגות החרדיות בשבועות האחרונים, ובה גם מהלכים שנועדו להקפיא את האכיפה נגד חייבי גיוס מקרב תלמידי הישיבות ולשמר את ההטבות הכלכליות לעולם התורה. בעיני ההנהגה החרדית, אין כאן אוסף יוזמות נפרדות אלא מערכה אחת על מעמדו של עולם הישיבות, לאחר שורת פסיקות והחלטות משפטיות שפגעו במנגנון הפטורים ובבסיס התקציבי שלו.
הבחירה לעגן את ההסדר בחוק יסוד מעניקה למהלך את עיקר כוחו. חוק יסוד אינו חוק רגיל; הוא חלק מהמסגרת החוקתית, ובתי המשפט משתמשים בו בפרשנות הדין ובאיזון בין ערכים חוקתיים. לכן גם נוסח שנראה הצהרתי עשוי להפוך בעתיד לכלי משמעותי בהתדיינויות משפטיות סביב חובת הגיוס ומעמדם של תלמידי הישיבות.
ליבת המחלוקת התמקדה בנוסח המקורי של הצעת החוק. לפי הטיוטות הראשונות שהופצו, החוק לא הסתפק בקביעה שלימוד תורה הוא ערך יסוד, אלא כלל סעיף שקבע כי מי שמקדישים את חייהם ללימוד תורה ייחשבו, לעניין זכויותיהם וחובותיהם, כמי שממלאים שירות משמעותי למדינת ישראל ולעם היהודי. במערכת הפוליטית, כולל במפלגות הלא-חרדיות של הקואליציה, ראו בסעיף הזה ניסיון ליצור בפועל הקבלה בין תרומתם של לומדי התורה לתרומתם של משרתי צה"ל.
הסעיף הזה הפך במהירות למוקד ההתנגדות. שרים וחברי כנסת בליכוד ובציונות הדתית הבהירו כי לא יוכלו לתמוך בנוסח שמשתמע ממנו שוויון בין שירות צבאי ללימוד תורה, בייחוד בתקופה שבה סוגיית השוויון בנטל נמצאת במרכז השיח הציבורי. ההתנגדות לא נותרה בגבולות האופוזיציה: גם בתוך הקואליציה הזהירו חברי כנסת כי יהיה קשה מאוד להסביר לציבור נוסח כזה, ועוד יותר קשה להגן עליו משפטית.
בעקבות ההתנגדויות נערכו בימים האחרונים מגעים אינטנסיביים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, מזכיר הממשלה יוסי פוקס ונציגי המפלגות החרדיות. בסופם הוחלט לרכך את נוסח החוק. על פי הפרסומים, ההחלטה להסיר את הסעיף השנוי במחלוקת התקבלה לאחר שהובהר כי בלעדיה עלול החוק להיתקל בקשיים כבר בשלב הקריאה הראשונה.
בנוסח שאושר בוועדה הוסר הסעיף שהשווה באופן מפורש בין לומדי התורה למי שמשרתים את המדינה. במקומו נותרה קביעה שלפיה לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת ישראל, יסוד לקיומה של המדינה היהודית, ותרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי. בקואליציה ניסו בדרך הזו לשמר את המסר הערכי שבבסיס היוזמה, ובמקביל להוריד את גובה הלהבות הפוליטי והציבורי.
גם לאחר הריכוך, החוק ממשיך לעורר מחלוקת עמוקה. באופוזיציה טוענים כי שינויי הנוסח אינם משנים את מהות החוק: מהלך שנועד לשרת את המאבק החרדי נגד גיוס בני הישיבות ולהעניק בסיס חוקתי להמשך הפטור. הם מזהירים כי גם בלי השוואה מפורשת בין חיילים ללומדי תורה, עצם עיגון לימוד התורה בחוק יסוד צפוי לשמש בעתיד טיעון מרכזי בבתי המשפט בכל דיון הנוגע לחובת הגיוס, לתקציבי הישיבות ולהטבות כלכליות.
מבחינה פוליטית, החוק קשור ישירות למשבר החריף שהתפתח בשבועות האחרונים בין הליכוד ליהדות התורה וש"ס. המפלגות החרדיות הפעילו לחץ כבד על נתניהו, החרימו חלק מהצבעות הקואליציה והבהירו כי מבחינתן לא ניתן להמשיך לקיים את השותפות ללא התקדמות ממשית בחקיקה שנועדה להגן על מעמד תלמידי הישיבות. חוק יסוד: לימוד התורה הפך לאחד מסמלי המאבק הזה, לצד יוזמות נוספות שנועדו להקפיא צעדי אכיפה נגד חייבי גיוס ולהבטיח את המשך ההטבות הכלכליות לעולם הישיבות.
נתניהו, מצידו, מנסה להשיג באמצעות קידום החוק שני דברים בעת ובעונה אחת: לתת למפלגות החרדיות הישג ממשי שיאפשר לייצב את הקואליציה ולהפסיק את החרמות הפוליטיים, אך להשאיר את החוק בנוסח מצומצם מספיק כדי שלא יצית מרד בליכוד ובציונות הדתית ולא יכביד עוד יותר את המחיר הציבורי. לכן הנוסח שאושר נראה פחות כמו הסכמה אידאולוגית ויותר כמו פשרה פוליטית שנועדה להעביר את השבוע הקרוב.
גם לאחר הסרת הסעיף השנוי במחלוקת נשמעו קולות ביקורת בתוך הקואליציה, בטענה שהעיתוי הציבורי והביטחוני של המהלך בעייתי, וכי עצם קידום החוק עלול להעמיק את הקרע סביב סוגיית השוויון בנטל. במפלגות החרדיות משיבים כי אין מדובר בהענקת זכויות חדשות, אלא בהכרה ממלכתית בתרומתו ההיסטורית של לימוד התורה לקיומו של העם היהודי ולזהותה היהודית של המדינה.
לפי שעה, הקואליציה מעריכה כי הנוסח המרוכך יאפשר להעביר את החוק בקריאה הראשונה כבר מחר. גם אם יעבור, הדרך להשלמת החקיקה עדיין ארוכה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית צפויים דיונים סוערים, ניסיונות נוספים מצד המפלגות החרדיות להרחיב את ההסדר, מאבק פוליטי וציבורי נרחב ובחינה משפטית קפדנית של הנוסח הסופי. גם אם יאושר לבסוף, החוק עשוי להגיע במהירות לבג"ץ, שיידרש לבחון את משמעותו החוקתית ואת השפעתו על עקרון השוויון ועל סוגיית הגיוס.
התרעות פיקוד העורף