בריאיון לפני ההמראה מתאר מגן כיצד נבנה בתוך ימים ספורים מנגנון תיאום עם מדינה שאין לישראל שגרירות בה, מדוע המשלחת מתמקדת דווקא בהערכת מבנים שנפגעו, ואיזה מסר מבקשת ישראל להעביר - גם למדינה שאינה מקיימת עמה יחסים.
"נכון, מאז מבצע עופרת יצוקה אין לנו קשרים דיפלומטיים עם ונצואלה", אומר מגן. "אבל אחד הדברים שמאפיינים יותר מכל את מדינת ישראל הוא שכאשר מתרחשים אסונות טבע - וגם אסונות שאינם טבעיים - ישראל היא מהמדינות הראשונות שרוצות להגיש סיוע. "כשיש שיטפונות, רעידות אדמה או כל אסון אחר בעולם, זה בא למערכת הישראלית באופן טבעי. מיד חושבים: איך אנחנו יכולים לעזור? זה כבר תפור בתוך ה-DNA של משרד החוץ ושל גורמים נוספים במערכת הישראלית".
"ברגע שהתקבלה ההחלטה, ושר החוץ גדעון סער הנחה אותנו לקדם מתווה, התחלנו לפעול", הוא משיב. "אין לנו קשרים רשמיים רגילים עם גורמים בוונצואלה, אבל מאחר שאני עוסק בסוגיות הקשורות לוונצואלה, פעלתי באמצעות ערוצים שונים כדי להגיע למי שצריך ולהציע את הסיוע שלנו.
"היו מעורבים בזה גורמים בכירים מאוד - החל משר החוץ ועד גורמים נוספים במערכת הישראלית. כרגע מתקיים קשר שוטף, בעיקר באמצעותי, עם גורמים בכירים בממשלת ונצואלה. נכון שאין יחסים דיפלומטיים, אבל זה סיוע הומניטרי מהמעלה הראשונה".
"זה קורע את הלב לראות את התמונות מוונצואלה - בניינים שקרסו כמו מגדלי קלפים, אנשים שנקברו תחת ההריסות. אנחנו מכירים מצבים כאלה ממדינות רבות בעולם. הרגש הטבעי, הישראלי - וגם היהודי - הוא לסייע, לחלץ, לעזור, לתרום מהידע ומהמומחיות שצברנו כאן. זה חלק מאיתנו. לכן זה התחיל לעבוד. זה לקח כמה ימים, אבל זה קרה - ועכשיו אנחנו לקראת יציאה לוונצואלה".
"הנושא הביטחוני בכל משלחת מהסוג הזה הוא מורכב", אומר מגן. "צריך להבין שתיאום ביטחוני מול מדינה שאין לנו איתה קשרים, שאין לנו בה שגרירות ואין לנו בה עורף לוגיסטי ומדיני - הוא קשה שבעתיים. אבל בסוף, כמו שאמרתי, אנחנו יוצאים לוונצואלה כדי לבצע את המשימה".
"המשימה הראשונה היא להתרשת", מסביר מגן. "כרגע המגעים שלנו עם המערכת הוונצואלית מוגבלים למספר מצומצם של אנשים. ברגע שננחת, נתחיל להתפרס ולהבין לאילו אזורים אפשר לשלוח את צוותי המומחים".
לדבריו, עיקר המשימה בשלב הראשון תהיה הנדסית: הערכת מצב של מבנים שנפגעו ברעידות האדמה, כדי לקבוע אם ניתן לשוב אליהם, לשקם אותם - או שיש להרוס אותם. "צוות המומחים מורכב בעיקר ממהנדסים שיוכלו לבחון, לנתח ולתת חוות דעת על בניינים שנפגעו: מי מהם מיועד להריסה, מי ניתן לשיקום, ולאילו מבנים אפשר לאפשר למשפחות לחזור באופן מיידי", הוא אומר.
"זו משימה מאוד חשובה, כי הוונצואלים הגדירו לנו שהבעיה המרכזית שלהם כרגע היא טיפול בחסרי הבית. אם צוות ישראלי יגיע לבניין שנפגע ויקבע שלמרות הפגיעה אפשר להיכנס אליו, אפשר לגור בו או לשקם אותו בלי סכנה מיידית - זה יקל מאוד על הוונצואלים. אני מקווה שיהיו לנו תוצאות כאלה".
"נצטרך קודם כול להבין את המצב בשטח", הוא אומר. "זו מדינה שנמצאת במעין כאוס בעקבות רעידת האדמה, וזה מצב מורכב מאוד. אנחנו ניתן סיוע גם לקהילה היהודית שנמצאת שם במצוקה. יש שם כ-20 משפחות שאיבדו את בתיהן, יש שלושה הרוגים, ונדמה לי שגם שלושה נעדרים. נסייע גם להם ככל שנוכל".
לדבריו, עצם הגעת המשלחת הישראלית נושאת משמעות רחבה יותר מהסיוע המקצועי. "הנוכחות שלנו מעבירה מסר חשוב מאוד - גם לוונצואלה, גם לאמריקה הלטינית וגם לעולם כולו: ישראל, בלי קשר ליחסים המדיניים או לקשרים שיש לה עם אותה מדינה, מתייצבת כשמתרחש אירוע כזה. אנחנו רוצים לסייע, לתמוך ולעזור במשבר הומניטרי מהסוג הזה".
"אנחנו יוצאים למשימה הומניטרית", מבהיר מגן. "זה המוקד שלנו. אנחנו יוצאים כדי להיות איפה שנוכל להיות רלוונטיים ולסייע.
"אם יהיו בהמשך מגעים נוספים - נראה. כרגע מה שחשוב לנו הוא המשימה שלשמה אנחנו יוצאים, כפי שהוגדרה על ידי ראש הממשלה, שר החוץ ופיקוד העורף. את המשימה הזו נרצה לבצע בצורה הטובה ביותר. אם יהיו השלכות צד - נראה בהמשך".
התרעות פיקוד העורף