תא"ל טייב הוסיף כי אם לא יגיעו מחליפים בזמן, בשל פערי גיוס והכשרה ייווצר חוסר רציפות, והסביר כי בצבא קיימת מערכת מחזורים קבועה, הפועלת לפי מחזורים של כארבעה חודשים וכאשר משנים את משך השירות באמצע, נוצר שיבוש במחזוריות הזו. טייב לא נכנס למספרים אך ציין כי מדובר בסדר גודל של 15% בכל פעם, שלוש פעמים בשנה, מה שיכול להגיע לרמה של פלוגה מכל גדוד.
עוד הוסיף טייב כי צריך לזכור מתי התקבלה ההחלטה הזו, ומה היו הנסיבות שבהן היא נקבעה. הוא אמר כי מאז המציאות השתנתה באופן דרמטי, עד כדי כך שקשה לתאר את עוצמת השינוי, כך שההצעה לא רלבנטית. הוא הזהיר כי אם לא יאריכו את השירות מדובר בסיכון משמעותי מאוד, בעיקר בהיבט של חוסר התאמה בין משך השירות לבין הצרכים המבצעיים.
הסיבה לכך לדבריו היא שהיקף המורכבויות, הן המשפטיות והן הפוליטיות, סביב קידום מעבר מיידי ל-36 חודשים עלול להביא לכך שלא יושג שום הסדר בתקופה הקרובה.
פרנקל שור הזכירה כי הכנסת כבר בשנת 2015-2016, במסגרת חוק ההסדרים, קבעה קיצור שירות ל-30 חודשים. ועדת החוץ והביטחון התריעה לאורך השנים שיש צורך בהתאמה של צה"ל לשינוי הזה. לדבריה, כולם היו מודעים לכך, גם במסגרת הדיונים וגם במסגרת עבודת הפיקוח. דובר אז על הצורך בהיערכות שונה של הצבא, לרבות מעבר למבנה גיוס של ארבעה מחזורים בשנה, כדי לצמצם פערים ולשמור על רציפות.