סעידיאן תיאר בכאב את החוויות שעוברים אותם לוחמים, שהם לדבריו חלק קטן בלבד מהחברה: "יש אנשים שהלכה למעשה, שהם אולי 10% מהאוכלוסייה, שיוצאים לקרב. איבדו חברים מול העיניים. אספו גופות. הקריבו את הכול, לא בתאוריה - בקו האש".
לדבריו, הלוחמים והלוחמות שנפצעו, שאיבדו חלקי גוף או נפש, נאלצים להתמודד עם תחושה קשה של נטישה מצד הממסד ברגע שהקרבות מסתיימים. "הלוחם מרגיש שזהו, המדינה שכחה אותו. הוא צריך להרגיש שהמדינה מעריכה אותו כל רגע".
הוא חתם את נאומו בפנייה ישירה ודרישה חד-משמעית לחברי הוועדה: "אני מבקש מכם שתכניסו את הערך של הלוחמים שיצאו לקרב, שיהיה להם טיפול ראוי, מעטפת ראויה, יחס והוקרה שמגיע להם".
התרעות פיקוד העורף