"כעיקרון, בג"ץ הוא כמו פרשן רגיל של החוק", הסביר בומבך. "כמו שרש"י מפרש את התנ"ך אך לא יכול לכתוב אותו מחדש, כך גם השופט. הוא לא יכול לקבוע דברים בניגוד מפורש לחוק".
לדבריו, סמכות הפרשנות מוגבלת למקרים עמומים בלבד. "שופט יכול לפרש את החוק כאשר הוא לא מפורש, לא חד משמעי ולא ברור. אבל אם החוק ברור, אז מה הבעיה? הבעייתיות בהכרעה הזאת של בג"ץ בעניין הרשות השנייה היא שבית המשפט לא מפרש באופן רגיל את הדין. הוא קובע מנגנון חלופי. זו הכרעה מאוד בעייתית. הוא אומר שיש תנאי סף, אבל לצורך אותו תנאי הוא לא מביא בחשבון חברים שהתפטרו. זו התערבות עמוקה מאוד".
המגיש רון קופמן הקשה וטען כי בית המשפט נתן את דעתו ללחצים שהופעלו על המתפטרים, והגדיר זאת כסחיטה באיומים. על כך השיב בומבך: "אני לא רואה כאן סחיטה באיומים". אלדד הוסיף כי גם אם הייתה סחיטה, יש להעמיד לדין את הסוחט ולא לשנות את החוק.
על הצהרת הממשלה: "נתחיל מזה שהשופטים יקפידו לציית לחוק"
בהמשך, התייחס בומבך לשאלת המשבר החוקתי מול הממשלה. "לשמחתנו, לא הגענו למשבר חוקתי. ההבהרה של מזכיר הממשלה הייתה מאוד חשובה. כל הזמן מדברים על האם לציית או לא לציית לפסקי דין. אולי נתחיל מזה שהשופטים יקפידו לציית לחוק. הציות לפסק דין הוא לא איזה פרס שאנחנו נותנים לבית משפט רק כשהוא פוסק נכון. אנחנו צריכים לכבד את פסקי הדין, והשופטים צריכים לכבד את החוק. אנחנו לא מדברים על שלטון השופטים, אלא על שלטון החוק, וגם בית המשפט כפוף לו".
אכיפה בררנית והדלפות
בתגובה לטענתו של קופמן כי ראש הממשלה מדליף מדיוני קבינט, אמר בומבך: "תמיד מדברים על ראש הממשלה. אם יש אדם שרשאי להדליף מישיבות ממשלה, ואני לא אומר שהוא עשה את זה, זה ראש הממשלה, בהתאם לחוק יסוד הממשלה. אבל אם יש אנשים שמדליפים מקבינט, כפי שאנחנו רואים, זה דבר חמור מאוד. ואם יש הדלפות מוועדת חוץ וביטחון, גם בזה צריך לטפל. אי אפשר לפעול רק כנגד צד אחד".