לפי ההערכות, מאגר הקולות הזה מסוגל להחזיק לכל היותר שתי מפלגות: אחת בעלת אופי מרכזי יותר ואחת בעלת צביון ימני יותר. בתרחיש כזה, כל אחת מהן עשויה לקבל ארבעה עד חמישה מנדטים ולעבור את אחוז החסימה. אולם אם יתמודדו שלוש או ארבע רשימות על אותו פלח מצביעים, החשש הוא שפיצול הקולות יותיר את כולן מתחת לאחוז החסימה.
לדברי גורמים פוליטיים המעורים בשיחות, הקושי במגעים אינו קשור רק לדרישותיו של הנדל בנוגע לייצוג ולחלוקת הכוח. "מפלגת המילואימניקים" שבנה בעקבות המלחמה נחשבת בעיני רבים למותג פוליטי בעל ערך אלקטורלי ממשי, והנדל זוכה להכרה כמי שזיהה מוקדם את הלך הרוח הציבורי סביב ציבור המשרתים במילואים. על הרקע הזה, אומרים אותם גורמים, הוא מעריך את כוחו הפוליטי גבוה ומציב דרישות משמעותיות בכל משא ומתן.
לצד ההערכה לערך האלקטורלי של המותג שבנה, קיימת סביב הנדל גם בעיית אמון. לדברי גורמים המעורים במגעים, בשני המחנות הפוליטיים חוששים מהיום שאחרי הבחירות: בגוש המרכז-שמאל חוששים כי בסופו של דבר עשוי הנדל לחבור לבנימין נתניהו, על אף שכרגע הוא דוחה את האפשרות הזאת, בעוד שבימין חוששים דווקא מהתרחיש ההפוך - שיבחר להצטרף לממשלה בראשות המחנה היריב. החשד ההדדי הזה, לצד דרישותיו במו"מ, הקשה לדבריהם על גיבוש הסכמות.
כעת, עם צירופו של טרופר, השאלה היא אם מדובר במסגרת שתתמודד לבדה בבחירות או בתחנה ראשונה בדרך לאיחוד רחב יותר עם אחת היוזמות הפוליטיות הנוספות המתגבשות בגזרת הימין-מרכז. במערכת הפוליטית מעריכים כי התשובה לכך עשויה לקבוע לא רק את עתידו של המיזם החדש, אלא גם את גורלו של המחנה כולו.