הדרישה שלבנון צפויה להציב נוגעת לנקודת התורפה המרכזית של הסכם המסגרת שהושג בתיווך אמריקאי: אף שההסכם קובע תהליך מדורג שבמסגרתו צבא לבנון אמור להרחיב את פריסתו בדרום המדינה, וחיזבאללה וארגונים חמושים נוספים אמורים להיות מפורקים מנשקם, הוא אינו כולל תאריך יעד מחייב לנסיגה ישראלית מלאה.
בביירות חוששים כי בהיעדר לוח זמנים כזה, ישראל תוכל להפוך את נוכחות צה"ל בדרום לבנון לממושכת ובלתי מוגבלת בזמן. לפי גורמים המעורים בנושא, לבנון צפויה לטעון בפני האמריקאים והישראלים כי ממשלת לבנון לא תוכל להמשיך להתקדם במסלול המדיני - ובוודאי שלא לדון בהעמקת היחסים או בהסדרים עתידיים עם ישראל - בלי התחייבות ישראלית ברורה יותר לנסיגה.
במקביל, סלאם מנסה לעגן את המהלך גם בזירה הפנים-לבנונית. הוא מדגיש כי צמצום הנשק בידי גורמים שאינם המדינה הוא התחייבות לבנונית פנימית, הנשענת על הסכם טאיף ועל החלטה 1701 של מועצת הביטחון - ולא כניעה ללחץ חיצוני. כך הוא מבקש למסגר את המסלול המדיני כחלק ממאמץ להחזיר למדינה הלבנונית את ריבונותה המלאה, ולא כמהלך שנכפה עליה מבחוץ.
כ"ץ אף הרחיב את הדברים ואמר כי ישראל מיישמת מודל ביטחוני דומה בלבנון, בסוריה וברצועת עזה - נוכחות צבאית בתוך אזורי חיץ, ללא חזרת אוכלוסייה אזרחית וללא נוכחות חמושה עוינת. לדבריו, "חיילים בפנים, אזרחים בחוץ" - זו התפיסה שנועדה למנוע חזרה של מטענים, תשתיות טרור ופיגועים נגד כוחות צה"ל.
בשלב הראשון של יישום ההסכם, ישראל אמורה לסגת משני "אזורי פיילוט" בדרום לבנון ולהעבירם לאחריות צבא לבנון. המהלך אמור לבחון האם צבא לבנון מסוגל להיכנס לשטח, למנוע את חזרת חיזבאללה ולבסס נוכחות מדינתית אפקטיבית. אם הפיילוט יצליח, הוא עשוי לשמש מודל להעברת אזורים נוספים בהמשך. בלבנון, עם זאת, סבורים כי פיילוטים נקודתיים אינם מספיקים, וכי נדרש כבר כעת מנגנון מדיני ברור שיקבע לאן התהליך מוביל ומתי.
זו המחלוקת שבמרכז השיחות: ישראל מבקשת להשאיר את הנסיגה כתוצאה של התפתחויות בשטח - פירוק חיזבאללה מנשקו והוכחת יכולת של צבא לבנון לשלוט בדרום. לבנון מבקשת להפוך אותה להתחייבות מדינית ישראלית, עם לוח זמנים ברור, שתאפשר לסלאם להציג לציבור הלבנוני הישג של השבת ריבונות - ולא השלמה עם המשך נוכחות ישראלית.
מכאן נובעת הרגישות סביב הדרישה שלבנון צפויה להביא לרומא. בביירות לא רואים בה רק דרישה לתאריכים, אלא ניסיון לקבוע את אופי התהליך כולו. מבחינתם, לוח זמנים לנסיגה הוא תנאי שיאפשר להמשיך לדון בהסדרים רחבים יותר. בירושלים חוששים שלוח זמנים כזה יצמצם את חופש הפעולה הביטחוני של צה"ל ויהפוך את הנסיגה למחויבות שאינה תלויה עוד במצב בשטח.
סבב רומא צפוי להתמקד בשאלה שמרחפת מעל המגעים מראשיתם: האם הנסיגה הישראלית מלבנון תישאר מהלך עתידי, מותנה ומתגלגל, כפי שמבקשת ישראל - או שתעוגן כבר עכשיו בלוח זמנים ברור, כפי שצפויה לדרוש ממשלת לבנון.
התרעות פיקוד העורף