במצב עניינים זה אף אחד מהגושים המרכזיים אינו מחזיק ברוב של 61 חברי כנסת הדרוש להקמת ממשלה. יוצא אם כן שבחירות 2026 יוכרעו על פי שני גורמים: האחד – שיעור הצבעה במגזרים ובמחנות הפוליטיים השונים, והשני, ואולי החשוב ביותר - מפת הרשימות הסופית והחיבורים שייווצרו בין גורמים שונים – בין שמדובר בגורמים חדשים ובין שמדובר ברשימות שאינן עוברות את אחוז החסימה.
בבחירות 2022 הגיע היקף "הקולות האבודים" לשיא היסטורי של 417,400 קולות, שהיוו 8.76% מסך הקולות הכשרים. את מרבית הקולות הללו (כ-70%) קיבלו מפלגות מרצ ובל"ד שלא עברו את אחוז החסימה, אך לצידן היו עוד 27 רשימות, ברובן קיקיוניות. לפי מפתח של 36,227 קולות למנדט, מדובר באובדן של כ-11.5 מנדטים, שירדו בעיקר ממחנה מתנגדי נתניהו והעניקו לקואליציה הנוכחית רוב יציב של 64 חברי כנסת.
המצב כעת
ומה באשר למגזר הערבי? נכון לעכשיו, שלוש מפלגות ערביות מתמודדות בנפרד. חד"ש-תע"ל ורע"ם עוברות את אחוז החסימה ומניבות בין 10 ל-11 מנדטים, בעוד שבל"ד אינה עוברת את סף החסימה ונותרת באופן עקבי מתחתיו. אולם ניתוחי סקרים שפורסמו ובדקו ריצה משותפת של כלל הרשימות הערביות (כולל בל"ד), הראו כי צעד כזה יכול להביא לעלייה בשיעור ההצבעה במגזר ולהזניק את כוחו של גוש המפלגות הערביות ל-14 עד 16 מנדטים.
מבחינה גושית, התחזקות זו אינה מסייעת לגוש מתנגדי נתניהו להגיע ל-61 מנדטים ציוניים; האיחוד הערבי מקטין את כוחן של מפלגות האופוזיציה הציונית (עקב זליגת קולות), מותיר את הקואליציה על כ-50–52 מנדטים, ומחייב הישענות ישירה על הרשימה הערבית המאוחדת לצורך הקמת קואליציה.
במישור המעשי, נחתם השבוע הסכם לריצה משותפת בין חילי טרופר ומפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל (אליהם הצטרפה גם שירה שפירא, אימו של ענר שפירא ז"ל). בסקר שפורסם החודש נמצא, כי רשימה זו עוברת את אחוז החסימה בקושי רב (3.3% מהקולות) ומקבלת 4 מנדטים בלבד.
כניסתם של הנדל וטרופר למפת המנדטים אינה מאפשרת לקואליציית נתניהו (שמגיעה בתסריט זה ל-48 מנדטים על פי סקר שנערך במאי) להגיע לרוב, גם אילו יצטרפו אליה. לעומת זאת, גוש מפלגות האופוזיציה הציונית, שיורד בתרחיש כזה ל-58 מנדטים, יכול בעזרת המפלגה החדשה להגיע לרוב המיוחל.
המסקנה העולה מנתוני שאלות ההצבעה בחודשים האחרונים היא ברורה: נכון לעכשיו, ובמפת המנדטים הנוכחית, צפוי תרחיש בזבוז הקולות לחזור על עצמו בהיקפים זהים למדי לאלה של 2022.
גם בתרחיש בו הקולות האבודים לא יכריעו את הבחירות, הם בהחלט יקשו על מי מהצדדים להגיע לרוב. מנגד, מרבית האיחודים שנבדקו, וגם זה שהוקם השבוע בין הנדל לטרופר, יציבו את המערכת הפוליטית שלאחר הבחירות בפני צומת דרכים גורלי: התעקשות על הקמת ממשלה שתאחד בין מפלגות משני המחנות, הצטרפות לגוש מפלגות האופוזיציה הציונית אשר במרבית המקרים מגיע עם איחוד כזה לרוב, או התבצרות של המחנות בעמדותיהם שתוביל בהכרח לבחירות חוזרות.