בחודש אפריל, עוד לפני שראשי הקואליציה נכנסו לישורת האחרונה והעמוסה של החקיקה, ערכו בסביבת ראש הממשלה ובקואליציה רשימה של החוקים שאותם ביקשו להשלים עד למועד האחרון לפיזור הכנסת. בין החוקים שסומנו היה גם חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות - מהלך שבו היה לראש הממשלה בנימין נתניהו עניין מיוחד.
המשבר עם החרדים שיבש את לוח הזמנים
אפשר לראות בהתנהלות החרדית גם סגירת חשבון פוליטית עם נתניהו: לאחר חודשים שבהם המתינו להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות ולקידום חקיקה שהובטחה להם, הם לא מיהרו לסייע לו לשלוט בלוח הזמנים של הבחירות. זו אינה בהכרח "נקמה" מוצהרת, אך התוצאה הפוליטית ברורה - העימות עם השותפות החרדיות צמצם את מרחב התמרון של ראש הממשלה.
נתניהו ניסה עד הרגעים האחרונים לשמור על הגוש ולרצות את המפלגות החרדיות באמצעות קידום שורת חוקים, ובהם חוק יסוד לימוד תורה והסדרים נוספים הנוגעים לציבור החרדי. אלא שהמרוץ לחקיקה והוויכוחים בתוך הקואליציה דחקו הצידה את האפשרות להקדים את יום הבחירות בשבוע.
בקואליציה בחנו אפשרות להזיז את הבחירות ביום אחד
כך נגוז החלום של נתניהו להתרחק מהתאריך הרגיש. הבחירות יתקיימו דווקא ב-27 באוקטובר - המועד שממנו ניסה להימנע - והיריבים הפוליטיים יוכלו, אם יבחרו בכך, להפוך את לוח השנה עצמו לכלי בקמפיין נגדו.
התרעות פיקוד העורף