עו"ד בם מציין בהחלטתו כי "חרף החלטת בית הדין... ועדת החוקה טרם סיימה את מלאכתה", ומעיר כי הצעת התקנון הייתה אמורה להיות מוכנה כבר אתמול כדי לאפשר זמן סביר לעיון ולדיון. "הגענו ל-13.7 והצעת התקנון אין, וישיבת ועדת החוקה נועדה לצהרי היום", כתב. עוד הוסיף כי "קשה להלום מציאות זאת - הוועידה היא הגוף המאשר את התקנון ולא חותמת ריקה מתוכן".
האמירה הזאת אינה עוסקת רק בעיכוב טכני. בית הדין מאותת כי אישור תקנון בוועידה מחייב הליך מהותי, שבו הצירים מקבלים את הנוסחים בזמן, לומדים אותם ומכריעים ביניהם. הצגת נוסח ברגע האחרון, לאחר שגובש בוועדת החוקה, עלולה לרוקן מתוכן את סמכות הוועידה ולהפוך אותה לגוף המאשר החלטה שכבר התקבלה למעשה במקום אחר.
במוקד העתירות עומדת הדרישה להחיל את תקנון הפריימריז משנת 2022 אם ועדת החוקה לא השלימה את עבודתה במועד, או לחלופין לאפשר לוועידה לדון גם במתווים חלופיים שלא נדונו בוועדת החוקה.
בהחלטתו מעלה בית הדין אפשרות נוספת בעלת משמעות פוליטית: שהוועידה לא תידרש לבחור רק בין תקנונים שלמים, אלא תכריע בעצמה בין כמה חלופות בכל אחת מהסוגיות השנויות במחלוקת. כך, למשל, ניתן יהיה להעמיד להצבעה נפרדת את מספר השריונים שיוענקו ליו"ר התנועה, את האפשרות של חברי כנסת מכהנים להתמודד במחוזות וסעיפים נוספים הנוגעים למבנה הפריימריז.
האפשרות הזאת עשויה לשנות את אופי ההצבעה בוועידה. במקום בחירה בין חבילות סגורות, שכל אחת מהן כוללת שורה של פשרות ואינטרסים, צירי הוועידה יוכלו לכאורה להכריע בכל מחלוקת לגופה. עם זאת, בית הדין מבקש מהיועץ המשפטי של הליכוד להתייחס גם לשאלה אם מסלול כזה בכלל אפשרי מבחינת חוקת התנועה.
עתירת ביטן אינה נוגעת רק לעצם הדיון בהצעתו. היא מבקשת גם לדחות את מועד ההצבעה ומעלה את שאלת זכאותם של חברי הימין הממלכתי להשתתף בה. מדובר בסוגיה שעשויה להשפיע על הרכב הגוף הבוחר ועל יחסי הכוחות בהצבעה, ולכן היא עשויה לקבל משמעות פוליטית מעבר לשאלה הפרוצדורלית של פרסום התקנון במועד.
עו"ד בם גם שב ומעלה בהחלטתו את סוגיית השריונים ליו"ר התנועה. לדבריו, המחלוקת בין הצדדים נראית לכאורה כמחלוקת על מספר השריונים, אך הוא קובע כי עצם הפרקטיקה מעוררת קושי חוקתי. מספר השריונים שניתנו ליו"ר הלך וגדל ממערכת פריימריז אחת לאחרת, ולשיטתו הדבר סותר באופן חזיתי את חוקת הליכוד, המהווה את תקנון המפלגה לפי חוק המפלגות.
בם מזכיר כי בפסיקות קודמות של בית הדין הוא נותר בדעת מיעוט בסוגיה, אך מוסיף הפעם אמירה חריפה: "חוששני שהפעם הוגדשה הסאה". בכך הוא מאותת כי בית הדין עשוי שלא להסתפק עוד בבחינת לוחות הזמנים בלבד, אלא להידרש גם לשאלה העקרונית אם ניתן להמשיך ולהרחיב את מכסת השריונים ליו"ר ללא שינוי חוקתי מתאים.
ההתפתחות המשפטית מצטרפת למבוי הסתום הפוליטי בליכוד. גם לאחר ימים של מגעים אינטנסיביים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר חיים כץ, ח"כ דוד ביטן וגורמים נוספים, טרם הושגו הסכמות על תקנון הפריימריז. על שולחן ועדת החוקה מונחות כמה הצעות מתחרות, ובהן מתווה פריימריז עם שריונים לנתניהו, מתווה הכולל ועדה מסדרת, הצעת "שיטת השילוש" והצעתו של ביטן.