מבנה המחוזות שונה אף הוא. לאחר המקום ה-26 ישובצו ארבעה מחוזות רצופים: ירושלים-יהודה ושומרון-שפלה, דן ותל אביב, הנגב והגליל. בהמשך הרשימה ישובצו מקום ייעודי ל"אישה חדשה", מחוז מישור החוף ומחוז המועצות האזוריות, לצד משבצות הבטחת ייצוג לצעירים, לעולים, למגזר הלא-יהודי ולבעלי מוגבלויות.
אחד הסעיפים שעוררו את עיקר הוויכוח קובע כי גם שרים, סגני שרים וחברי כנסת מכהנים יוכלו להתמודד במחוזות ובמשבצות הייצוג. מתנגדי המהלך טענו לאורך הדיונים כי המחוזות נועדו להצמיח מועמדים חדשים מהשטח ולא לשמש "רשת ביטחון" לנבחרי ציבור מכהנים.
חבר ועדת החוקה שבח שטרן הציע מתווה אחר, הכולל שישה מחוזות, שמונה שריונים אישיים לנתניהו וארבעה שריונים נוספים עבור מפלגה אחת נוספת - מהלך שנועד בפועל לאפשר את שילובם של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ושלושה מנציגי מפלגתו ברשימת הליכוד, במקרה של ריצה משותפת.
ההכרעה בוועדת החוקה אינה מסיימת את המאבק על תקנון הפריימריז. כבר במהלך הדיון הודיע ח"כ ביטן כי יעתור לבית הדין של הליכוד נגד החלטות הוועדה, ובהמשך הוגשו עתירות נוספות מצד גורמים הטוענים כי הצעותיהם לא זכו לדיון או להצבעה מספקת.
ברקע לכל אלה נמשך גם המהלך הרחב יותר שמקדמת סביבת נתניהו - דחיית הפריימריז כדי לאפשר כינוס נוסף של ועידת הליכוד ותיקון מפורש של חוקת התנועה בנושא השריונים. המהלך נולד, בין היתר, לאחר שבית הדין מתח ביקורת על כך שחוקת הליכוד אינה מסדירה במפורש את מוסד השריונים והדגיש כי ועידת הליכוד אינה יכולה לשמש "חותמת גומי" להחלטות שמתקבלות מראש. בסביבת נתניהו סבורים כי תיקון החוקה יצמצם את הסיכון שהשריונים או תקנון הפריימריז ייפסלו בהמשך.
מנגד, גורמים בליכוד מזהירים כי פתיחת החוקה עלולה להפוך לזירת מאבק חדשה. ראשי ערים, ראשי סניפים ומוקדי כוח נוספים במפלגה כבר בוחנים אפשרות לנצל את המהלך כדי לקדם תיקונים נוספים - ובראשם החזרת רעיון הוועדה המסדרת, כך שלא רק סוגיית השריונים עשויה לעמוד במרכז הקרב הפנימי הבא.
כעת, לאחר אישור המתווה בוועדת החוקה, הקרב עובר לבית הדין של הליכוד - ובהמשך לוועידת הליכוד, שתכריע אם לאשר את המתווה שאישרה הוועדה או להעמיד להצבעה גם חלופות נוספות. בכך, המאבק על תקנון הפריימריז רחוק מסיום, והוא צפוי להימשך גם בימים הקרובים בזירה המשפטית והפוליטית של התנועה.