על פי הסכם המסגרת שנחתם ב-26 ביוני, ישראל אמורה לסגת בהדרגה משני אזורים מוגדרים בדרום לבנון ולהעבירם לשליטת צבא לבנון. הצבא הלבנוני יידרש לפרוס בהם כוחות, לפרק את תשתיות חיזבאללה ולמנוע מהארגון לשוב ולבסס בהם נוכחות צבאית. אם המהלך יצליח, ניתן יהיה להרחיבו לאזורים נוספים ולהתקדם לעבר נסיגה ישראלית רחבה יותר.
למרות ההתייחסות לשני אזורי פיילוט בהסכם, ההיערכות המעשית מתמקדת כעת באזור הראשון. גורם אמריקאי אמר בימים האחרונים כי נסיגת צה"ל ממנו עשויה להתחיל "בתוך ימים", אך לא נקב בתאריך ולא הציג מפה או לוח זמנים מחייב.
תכנון האזור השני טרם הושלם, וגם לא הובהר אם הפעלתו תבוא מיד לאחר השלב הראשון. ישראל עומדת על כך שכל צעד נוסף ייגזר מן התוצאות באזור הראשון. לבנון מזכירה כי העברת שני האזורים כבר נכללה בהסכם ודורשת שלא להפוך את היישום לתהליך ללא מועד סיום.
להפעלת הפיילוט יש גם צד אזרחי. לפי הסכם המסגרת, העברת השטחים אמורה להיות מלווה בשיקום היישובים ובהחזרה הדרגתית ובטוחה של התושבים שנעקרו מהם. הממשל האמריקאי מבקש לברר אם צבא לבנון מסוגל להחזיק בשטח, ובמקביל לחדש בו את החיים האזרחיים בלי שחיזבאללה ינצל את מנגנוני הרווחה, השיקום והמימון שלו כדי לבסס מחדש את אחיזתו באזור.
נכון לפתיחת השיחות, הפיילוט טרם החל. צה"ל לא השלים נסיגה מאזור הפיילוט הראשון, צבא לבנון לא קיבל בו אחריות מלאה ולא נקבע לוח זמנים מוסכם ופומבי לביצוע המהלך. גם גבולות האזורים, זהות היחידות הלבנוניות שיוצבו בהם והמדדים שעל פיהם ייקבע כי חיזבאללה הורחק מהם - עדיין נתונים במחלוקת.
בחירת השטחים הפכה בעצמה למוקד של ויכוח. לבנון דורשת שאזורי הפיילוט יכללו מקומות שבהם קיימת נוכחות ישראלית ממשית, כדי שהפעלתם תתבטא בנסיגה שאפשר להציג כהישג מדיני. בישראל מעדיפים להתחיל בשטחים מוגבלים, שבהם ניתן להעביר את האחריות באופן מבוקר ולהקטין את הסיכון הביטחוני.
בביירות מבקשים לראות בפיילוט את הצעד הראשון ביציאה ישראלית מן הדרום. בישראל מתייחסים אליו קודם כל כאל בדיקה של יכולת הצבא הלבנוני, ללא התחייבות מראש להמשך נסיגות.
בימים האחרונים קיימה משלחת צבאית אמריקאית שיחות בביירות עם צבא לבנון, בניסיון לגבש את המנגנון המבצעי להפעלת האזור הראשון. האמריקאים מבקשים לסנכרן בין נסיגת צה"ל לכניסת צבא לבנון, כך שהשטח לא יישאר ללא כוח שיוכל למנוע מחיזבאללה לחזור אליו. גם לאחר הדיונים בביירות לא נמסר מועד לתחילת היישום.
העבודה המבצעית אמורה להתנהל באמצעות קבוצת תיאום צבאית בהובלת ארה"ב, שתעמוד בקשר עם צה"ל ועם צבא לבנון ותפקח על העברת השטח.
הסכם המסגרת כולל נספח ביטחוני חסוי, שבו אמורים להיקבע פרטי הפריסה והפיקוח, אך תוכנו המלא לא פורסם. טרם הובהר אם ארה"ב תהיה מוסמכת להכריע במקרה שבו לבנון תטען כי מילאה את התחייבויותיה, ואילו ישראל תטען כי בשטח נותרו פעילים או תשתיות של חיזבאללה.
המחלוקת העיקרית נוגעת לסדר הפעולות. לבנון דורשת כי צה"ל ייסוג תחילה, משום שלטענתה הצבא הלבנוני אינו יכול להיכנס לשטח שבו מוצבים כוחות ישראליים. ישראל דורשת לקבל קודם הוכחות לכך שהצבא הלבנוני מסוגל לאתר נשק, לפרק מנהרות, עמדות ומחסנים ולמנוע את חזרת פעילי חיזבאללה.
המתווה האמריקאי נועד לצמצם את הפער באמצעות מהלך מתואם: ארה"ב תאשר כי הכוח הלבנוני ערוך לפריסה, צה"ל ייסוג בהתאם ללוח זמנים מוסכם, והצבא הלבנוני ייכנס מיד לשטח. הצדדים טרם סיכמו אילו תנאים צריכים להתקיים לפני מתן האישור האמריקאי, וגם לא אם ישראל תהיה מחויבת לקבל את קביעתה של ארה"ב כי האזור מוכן להעברה.
ישראל אינה מסתפקת בהצבת חיילים לבנונים. היא דורשת שליטה אפקטיבית ומתמשכת בשטח: מניעת כניסתם של גורמים חמושים שאינם כפופים למדינה, איסוף אמצעי לחימה, פירוק תשתיות תת-קרקעיות וחסימת האפשרות של פעילי חיזבאללה לשוב לאזור בחזות אזרחית. ישראל מבקשת גם פיקוח אמריקאי על היחידות שיוצבו בשטח ועל אופן מילוי המשימות.
על פי ההצעה שנידונה, החיילים הלבנונים שיוצבו באזורי הפיילוט אמורים לעבור הכשרה ובדיקה אמריקאית, כדי לוודא שאינם קשורים לחיזבאללה. מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו אמר כי וושינגטון מוכנה לסייע בבניית יכולתו של צבא לבנון להחזיק בשטח, אך לא אישר בפומבי את מלוא פרטי מנגנון הסינון. בישראל רואים בהרכב היחידות שייכנסו לאזור תנאי מרכזי להסכמה על נסיגה.
שאלה נוספת שטרם נפתרה היא מי יקבע שהפיילוט הצליח. לא הוסכם אם קביעה של צבא לבנון שהשטח נוקה תספיק, אם פיקוד המרכז האמריקאי יהיה הגורם המוסמך להכריע, או אם ישראל תוכל לעכב את הנסיגה בטענה שנותרו בשטח תשתיות או פעילים. גם זכות הפעולה של צה"ל לאחר העברת האזור, במקרה של הפרה, טרם הוסדרה.
גם הביטוי "פירוק תשתיות חיזבאללה" עדיין אינו מוגדר במונחים מבצעיים מוסכמים. לא ברור אם צבא לבנון יידרש להחרים נשק גלוי ולפרק עמדות בלבד, או שיידרש גם לבצע חיפושים בבתים פרטיים, לחשוף תשתיות תת-קרקעיות ולעצור פעילים. שאלה רגישה נוספת נוגעת לאנשי חיזבאללה המתגוררים באזור: כיצד ניתן לאפשר את חזרתם כאזרחים, ובו בזמן למנוע מהם לחדש פעילות צבאית.
גם לגבי משמעות הפיילוט אין הסכמה. בישראל מתייחסים אליו כאל מהלך מוגבל, שניתן לעצור אם לא יעמוד ביעדיו. כל אזור יועבר בנפרד, ורק אם צבא לבנון יוכיח שהוא מסוגל למנוע את חזרת חיזבאללה תישקל נסיגה נוספת. בביירות מציגים את הפיילוט כתחילתו של תהליך מדורג, שאמור להסתיים בנסיגה ישראלית מלאה ובהחזרת הריבונות הלבנונית על כל הדרום.
ההבדל הזה עשוי לאפשר התקדמות בשלב הראשון, אך צפוי לשוב ולעלות מיד אחריו. ישראל אינה מתחייבת מראש להמשך נסיגות, ולבנון אינה מוכנה להשלים עם נוכחות ישראלית שאין לה מועד סיום.
המחלוקת הזאת מקבלת משנה תוקף לנוכח כוונת ישראל להמשיך ולהחזיק ברצועת ביטחון סמוכה לגבול גם לאחר הפעלת הפיילוטים, כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו וממשיך להוות איום. מבחינת ישראל, אזורי הפיילוט משתלבים בתוך תפיסת ביטחון רחבה יותר. בלבנון חוששים שהשארת הרצועה בשליטת צה"ל תעניק לנוכחות הישראלית אופי קבוע, גם אם אזורים מסוימים יועברו לצבא לבנון.
לבנון איימה בשבוע שעבר שלא להשתתף בסבב ברומא אם ישראל לא תיסוג תחילה משני אזורי הפיילוט. בהמשך נסוגה מדרישת הסף, לאחר הגעת המשלחת הצבאית האמריקאית לביירות והתחייבות לקדם את הפעלת האזור הראשון. ביירות החליטה לבסוף להגיע לשיחות, אך המשלחת הלבנונית צפויה לדרוש לוח זמנים מחייב ולא להסתפק בהודעה כללית נוספת על התקדמות.
ברקע השיחות ניצבת התנגדותו החריפה של חיזבאללה להסכם. הארגון, שלא היה שותף למשא ומתן, דוחה את הדרישה להתפרק מנשקו ומזהיר מפני ניסיון של ממשלת לבנון לכפות את ההסכמות. הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם יידרשו להכריע אם המדינה מוכנה לפרוס את צבאה בדרום ואף לפעול נגד המנגנון הצבאי של חיזבאללה.
חיזבאללה טוען כי התניית הנסיגה הישראלית בפירוק נשקו מעניקה לישראל הצדקה להמשיך ולהחזיק בשטח לבנוני. ארגון הטרור ובעלי בריתו הזהירו כי ניסיון לפרקו בכוח עלול להצית עימות פנימי. הממשלה בביירות מציגה את ההסכם כהזדמנות להשיב למדינה את השליטה בנשק ובקבלת ההחלטות הביטחוניות. הפיילוט משתלב אפוא גם במאבק הפנימי על מאזן הכוחות בין מוסדות המדינה לבין חיזבאללה.
הקושי אינו מסתכם בצד המבצעי. הסכם המסגרת עשוי להידרש לאישור ממשלת לבנון, ואולי גם לאישור הפרלמנט, שבו לחיזבאללה ולבעלי בריתו יש יכולת לעכב את יישומו. הסכמה טכנית ברומא לא תסיים אפוא את המאבק הפוליטי בביירות סביב פירוק נשקו של הארגון. נכון לעכשיו לא פורסם לוח זמנים להשלמת הליך האשרור הלבנוני.
ההסכם הרחב כולל התחייבות אמריקאית לסייע בגיוס משאבים לשיקום לבנון. במעמד החתימה הודיעה ארה"ב על סיוע הומניטרי בסך 100 מיליון דולר. בממשל רואים בשיקום ובהחזרת התושבים דרך לחזק את מוסדות המדינה הלבנונית ולצמצם את תלות האוכלוסייה בדרום במערכות האזרחיות של חיזבאללה.
גם הקשר בין השיקום לפירוז נתון במחלוקת. לבנון מבקשת להתחיל בעבודות ובהחזרת התושבים מיד לאחר נסיגת צה"ל. ישראל מבקשת להבטיח שכספי השיקום וחזרת האוכלוסייה לא ינוצלו לחידוש התשתיות הצבאיות של חיזבאללה. בשל כך צפויים מנגנוני הפיקוח האזרחיים והכספיים לתפוס מקום מרכזי בהסדר.
ישראל תנסה למנוע ברומא התחייבות לשרשרת נסיגות אוטומטית. העמדה הישראלית היא שכל אזור ייבחן בנפרד, ורק תוצאות השלב הראשון יקבעו אם אפשר לעבור לשלב הבא. לבנון תדרוש שהפיילוט ישמש נקודת פתיחה לתהליך שיסתיים בנסיגה ישראלית מלאה ובהשבת הריבונות על הדרום.
הסכם המסגרת נועד לשמש בסיס למהלך רחב יותר, הכולל את סיום מצב המלחמה בין ישראל ללבנון, הכרה הדדית בזכותן להתקיים בשלום והמשך משא ומתן לקראת הסדר כולל. הוא כולל גם טיפול בהחזרת עצורים וגופות והתחייבות להימנע מצעדים עוינים בזירות משפטיות ודיפלומטיות. בשלב הנוכחי תלויים היעדים הרחבים האלה ביכולת לבצע העברה מסודרת של האזור הראשון בדרום לבנון.
בתום הסבב יתברר אם הצדדים הצליחו לקבוע מועד להפעלת הפיילוט הראשון, להגדיר את גבולותיו ולהסכים על מנגנון הפיקוח על פירוק תשתיות חיזבאללה. הודעה נוספת על הפעלה "בתוך ימים", ללא מפה וללא סדר פעולות מוסכם, לא תיחשב להתקדמות ממשית. כל עוד שלוש הסוגיות האלה נותרות פתוחות, הסכם המסגרת יתקשה לעבור מן הנייר אל השטח.
התרעות פיקוד העורף