מותו הפתאומי של מאמן הכושר הבינלאומי גלעד ינקלביץ' בהוואי הותיר את בני משפחתו, חבריו ותלמידיו המומים. כעת אשתו אלונה אופיר בוחרת להיחשף לראשונה לאחר שבמשך שנים הקפידו השניים לשמור על הזוגיות שלהם הרחק מעין הציבור, ורק מעטים ידעו על נישואיהם. בשיחה עם ליאורה, מספרת האלמנה על האיש שמאחורי הדמות המוכרת, על החיים שבנו יחד ועל החלומות שנגדעו באחת. איך הכרתם?"הכרנו לפני 16 שנה בישראל, באחד מביקוריו בארץ. הקשר החברי והרומנטי התהדק במשך השנים. לפני כשמונה שנים הזוגיות שלנו הבשילה לנישואים, והטקס עצמו היה לפני שש שנים. חילקנו את חיינו בין ישראל לארה"ב. לי יש בת מנישואיי הראשונים, ולגלעד לא היו ילדים. שנינו הכרנו היטב את המשפחות זה של זו, והיינו חלק בלתי נפרד מהחיים של המשפחה". איך היית רוצה שהציבור יזכור את גלעד?"בבסיס של גלעד עמדה מילה אחת - תנועה. הוא חי תנועה, חלם תנועה ונשם תנועה. מבחינתו תנועה לא הייתה רק היכולת הפיזית ללכת, אלא הדרך להתמודד עם החיים. בגלל כל מה שהוא עצמו עבר, הוא ידע להעריך כל צעד קטן. הייתי רוצה שיזכרו אדם שחי מתוך שליחות, שנלחם על כל סנטימטר, עמד זקוף וגאה ולא הפסיק להאמין שאפשר לקום מחדש. הוא לימד אותי, ואת כל מי שסביבו, שמי שנע - הוא זה שבאמת חי". רבים הופתעו לגלות שהוא היה נשוי. איך הוא היה בבית?"הוא היה אדם ששמר על פרטיותו עד חורמה. אבל בבית הוא היה אחר. רגיש, מצחיק, עמוק ואוהב. הפרטיות הייתה בחירה משותפת שלנו, והיא אפשרה לנו לשמור על העולם שלנו נקי מהרעש שבחוץ. לא היינו זוג של שקט. היינו זוג של עומק, של התרחשות ושל חיים בעצימות גבוהה. היינו החברים הכי טובים, אבל ‘חברות' היא מילה קטנה מדי. היינו סופה. איתו הנשימה לא רק נרגעה - היא גם סערה". את יכולה להיזכר ברגע אחד שמספר טוב מכל מי היה גלעד?"התקופה שבה עמד בפני האפשרות לאבד את רגליו. עמדנו שם, כתף אל כתף. לא היינו צריכים מילים, רק נוכחות. נלחמנו יחד על כל סנטימטר של שיקום, עד שהוא חזר לכושר שיא ועמד שוב על הבמות הגדולות בעולם לקבל פרסים בינלאומיים על מפעל חייו. באותם רגעים ראיתי את גלעד במלוא העוצמה שלו - אדם שלא עוצר, שלא מוותר, וקם גם מהמקומות הקשים ביותר". היו לו חלומות שלא הספיק להגשים?"הוא תמיד חלם להגיע לעוד אנשים דרך עולם התנועה והשיקום. היו לנו גם חלומות משותפים - לטייל, להכיר תרבויות, לפגוש אנשים מעניינים, ובסופו של דבר להגיע לבית שקט, מוקפים בבעלי החיים שכל כך אהבנו. לצערי, לא הכל הספקנו להגשים". אם היית יכולה להעביר מסר אחד בשמו לכל מי שהכיר ואהב אותו, מה הוא היה?"שכל מה שעברנו לא היה מקרי. גם ברגעים הכי קשים אסור לעצור. גלעד האמין שכל עוד אדם ממשיך לנוע, הוא ממשיך לחיות. זו המורשת שהשאיר אחריו, ואני מקווה שכל מי שפגש אותו ימשיך לשאת אותה איתו".
התרעות פיקוד העורף