אם נבחן את המלחמה בזירה האיראנית בהקשר הזה, נגלה את ההקשר האמיתי של הדברים. ברקע ניכרים סימנים חזקים לחילוקי דעות עמוקים בתוך המשטר האיראני באשר לשאלה אם להחריף עוד את המצב או לחזור למו"מ, כשלא ברור אם המנהיג אכן מקבל החלטות או אם הוא בחיים.
תמונת המצב באיראן
1. חשמל: דובר ומנהל יחסי הציבור של חברת הפצת החשמל בטהראן הודיע רשמית כי בשל גל חום קיצוני ועלייה חסרת תקדים בצריכת האנרגיה, החלו ב-15 ביולי הפסקות חשמל יזומות וסדירות ברחבי הבירה. החברה גם פרסמה מפת חלוקה רשמית של העיר לשמונה אזורי ניתוק.
ברקע, החברה מסרה כי הביקוש בטהראן בשיא הקיץ עומד על כ-15,000 מגה-ואט, בעוד שרשת החשמל מסוגלת לספק בפועל רק כ-10,000-11,000 מגה-ואט.
המשמעות היא גירעון קריטי של כ-4,000 מגה-ואט, כ-25%-30% מהביקוש, בבירה בלבד.
2. נפט: חברת הפצת מוצרי הנפט הלאומית, NIORDC.
מנכ"ל החברה מסר הצהרה דרמטית ומפורטת בנוגע למאזן הדלק הלאומי ולפגיעה הקשה בייצור, ואישר רשמית כי בית הזיקוק באי לאוואן איבד כ-50% מכושר ייצור הבנזין שלו בעקבות נזקים כבדים שנגרמו לו בתקיפה מוקדמת יותר באפריל השנה, שאת השלכותיה עדיין מנסים לתקן.
בתי זיקוק אחרים הגבירו את קצב ההזנה כדי לפצות על החוסר. הייצור הלאומי היומי עומד על 121 מיליון ליטר בנזין, בתוספת ערבוב שמביאה אותו ל-127 מיליון ליטר בשיא, אך הצריכה הלאומית זינקה ל-129 מיליון ליטר ביום, ובחלק מימי הקיץ ל-134.5 מיליון ליטר. החברה קוראת בדחיפות לצמצם נסיעות ולהשבית כלי רכב ישנים שאינם יעילים אנרגטית.
השילוב בין החום הכבד, מעל 40 מעלות צלזיוס ברוב חלקי המדינה ומעל 50 מעלות בדרום, לבין קריסת התשתיות מביא לדיווחים קשים מהשטח.
במחוז טהראן, החל מ-15 ביולי הופעל רשמית "לוח זמנים" של ניתוקים בני שעתיים ביום לפחות לכל קבוצת שכונות. תושבים באסלאמשאהר מדווחים על הפסקות ממושכות של שלוש עד ארבע שעות רצופות, לעיתים באמצע הלילה.
ישנם שיבושים קשים באספקת המים בשל הפסקת פעילותן של משאבות מים מקומיות בזמן שאין חשמל.
מנכ"ל חברת המובייל Irancell הזהיר כי הפסקות החשמל הממושכות מרוקנות את סוללות הגיבוי של האנטנות הסלולריות, דבר שמוביל לקריסת רשת האינטרנט והסלולר למשך שעות ארוכות בבירה.
במחוז אלבורז, בקראג' ובפרדיס, יש דיווחים על ניתוקי חשמל פעמיים באותו היום. תושבים בעיר פרדיס דיווחו כי החשמל נקטע פעמיים ביום אחד: בפעם הראשונה בבוקר ובפעם השנייה בצהריים, למשך יותר משעתיים. בקראג' מדווחים על החשכה מוחלטת של שכונות שלמות בשעות הערב.
במחוז ח'וזסטאן, בדרום-מערב איראן, באהוואז ובסביבתה, נמדדות טמפרטורות קיצוניות של יותר מ-50 מעלות צלזיוס. תושבים זועמים מדווחים כי אף שהמחוז מייצר פי שניים חשמל מצריכתו העצמית, בזכות סכרים הידרו-אלקטריים, מבוצעות בו הפסקות חשמל יומיומיות וממושכות של כשלוש עד ארבע שעות.
הפסקות החשמל משביתות לחלוטין את מתקני הסינון וההזרמה של המים במחוז. התושבים נאלצים לרכוש מים במכלים או להמתין לחלוקה ידנית של מי שתייה.
במחוז פארס, תושבי שיראז מדווחים על ניתוקי חשמל פתאומיים לאחר חצות, דבר שמקשה על השינה ללא מערכות מיזוג אוויר בחום הלילי הכבד של המחוז.
במחוז אילאם, טמפרטורות שמגיעות ל-46 מעלות צלזיוס מלוות בהפסקות חשמל יזומות שנמשכות עד ארבע שעות ביום. המחסור במים במחוז מחריף ומקושר ישירות להפסקת פעולתן של תחנות השאיבה האזוריות.
במחוזות כרמאן וצפון ח'וראסאן, משרדי הממשלה והמוסדות הציבוריים הכריזו על השבתה מוחלטת של הפעילות בימים החמים ביותר, כדי להפחית את העומס על רשת החשמל הארצית ולמנוע קריסה מוחלטת.
משרד האנרגיה האיראני וחברת ניהול החשמל הלאומית פרסמו שורה של הנחיות חירום ודרישות מהציבור וממוסדות המדינה:
הציבור מתבקש לכוון את המזגנים הביתיים לטמפרטורה קבועה של 25 מעלות צלזיוס לפחות, ולא פחות מכך.
ניתנה הנחיה קפדנית שלא להפעיל מכשירי חשמל כבדים, ובהם מכונות כביסה, מדיחים ותנורים, בשעות שיא הביקוש בצהריים ובערב, אלא בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות.
חברת החשמל של טהראן הודיעה כי החלה לנתק באופן יזום את החשמל ליותר מ-100 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים בבירה, שלא עמדו במכסות החיסכון והמשיכו לצרוך חשמל באופן מופרז.
בתי הזיקוק וההקשר האוקראיני
דווקא המערכה של מתקפות הכטב"מים על בתי הזיקוק ברוסיה היא אולי גם מעין מודל אופרטיבי למהלך אסטרטגי עמוק בהרבה שמתרחש באיראן בימים אלו.
באמצעות הפגיעה השיטתית בבתי הזיקוק הרוסיים בשבועות האחרונים, אוקראינה השביתה כ-65% מכושר הזיקוק המקומי של רוסיה.
כאן נחשף פער כלכלי קריטי: ההפרדה שיש לעשות בין נפט גולמי לנפט מזוקק. בעוד שמחיר הנפט הגולמי העולמי נותר יציב יחסית, יש מחסור עולמי בבתי זיקוק פנויים שיכולים להפוך את הנפט הגולמי לבנזין או לסולר. העולם אינו סובל ממחסור בנפט - הוא סובל ממחסור ביכולת לזקק אותו.
ההבחנה הזו מעניקה לארצות הברית מפתח יקר ערך: הוכחה שניתן לחנוק אנרגטית מבפנים מדינת נפט, גם בלי להקפיץ את מחירי הנפט הגולמי העולמיים לגבהים שערורייתיים ובלי לעורר את הווטו המסורתי של השווקים ושל הציבור במערב.
מכאן ברור שפגיעה כירורגית פשוטה בבתי הזיקוק של איראן תהיה בלתי ניתנת לתיקון ותגזור על המדינה מחסור פיזי, מיידי וברוטלי. כאן מתלכדים המצור החיצוני והמודל האוקראיני הצבאי, ומיתרגמים להשפעה על הבטן הרכה של המשטר באיראן: הרחוב האיראני.
כך, ייתכן שהמצור על נמלי איראן בהורמוז אינו עוד רק בהקשר של פתיחת מעבר ימי בינלאומי ושליטה עליו, אלא כלי להחרפת הפגיעה בשגרת החיים האזרחית באיראן בעיתוי קריטי, כהכנה לשלב הבא, כשהזירה הפנימית באיראן מתחילה לרתוח, תרתי משמע.
התרעות פיקוד העורף