עולם הקולנוע נפרד: ברנדה פריקר, השחקנית האירית המוערכת וזוכת פרס האוסקר, היום (שישי) הלכה לעולמה בגיל 81. פריקר, שתיזכר לעד בזכות תפקידה המרגש כאשת היונים המסתורית ב"שכחו אותי בבית 2" ובזכות ההופעה המטלטלת שהביאה לה את פסלון הזהב ב"כף רגלי השמאלית", הלכה לעולמה והותירה אחריה קריירה עשירה ויוצאת דופן. סוכנה, פיל בלפילד, ספד לה בהתרגשות: "לא נראה עוד מישהי כמוה, העולם חסר וריק יותר בלעדיה. היה לי כבוד עצום להכיר אותה, לאהוב אותה ולעבוד לצידה. תמיד יהיה לה מקום חם בלב שלי, וכך גם בלבם של מיליוני מעריצי קולנוע וטלוויזיה ברחבי העולם". פריקר, ילידת דבלין, החלה את דרכה על בימות התיאטרון ובטלוויזיה המקומית, אך הפריצה הגדולה שלה לתודעה העולמית הגיעה בשנת 1989, היא גילמה את אימו המסורה והחזקה של כריסטי בראון (בגילומו של דניאל דיי-לואיס) בדרמה המופתית "כף רגלי השמאלית". התפקיד המכונן הזה זיכה אותה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1990 - זכייה היסטורית שהפכה אותה לאישה האירית הראשונה אי פעם שקוטפת את הפרס היוקרתי. באותו ערב גברה פריקר על כמה מהשמות הגדולים ביותר בהוליווד, בהן ג'וליה רוברטס ואנג'ליקה יוסטון. לצד תפקידי האיכות הדרמטיים, פריקר נכנסה ללבם של מיליוני ילדים ומבוגרים ברחבי העולם בזכות קלאסיקת חג המולד "שכחו אותי בבית 2" בשנת 1992; זאת בשל דמותה כדיירת הרחוב חובבת היונים בסנטרל פארק, שמצילה ומדריכה את קווין מקאליסטר (מקולי קאלקין), הפכה לאחד האייקונים הזכורים ביותר של הקולנוע הפופולרי בשנות ה-90. בבריטניה ובאירלנד היא הייתה מוכרת לא פחות בזכות תפקידה הממושך כאחות מייגן רואץ' בדרמת בית החולים "נפגעים" המצליחה של ה-BBC, בה ככבה החל מפרק הבכורה שלה ב-1986 ועד לשנת 1990 (עם הופעות אורח חוזרות עד שנת 2010). למרות ההצלחה הפנומנלית, פריקר מעולם לא התביישה לדבר על הצדדים הפחות זוהרים של התעשייה. בריאיון חושפני שהעניקה לעיתון "הטיימס" בשנת 2024, הודתה כי הזכייה הגדולה דווקא פגעה בהמשך הקריירה שלה, ותיארה זאת כ"קללת האוסקר הישנה". "הפרס הוביל לכך שליהקו אותי שוב ושוב לאותם תפקידים בדיוק, ובמקביל כמות ההצעות פחתה, כולל בתיאטרון", סיפרה אז בכנות האופיינית לה. "יש הרבה דברים לא נהדרים באוסקר. וחוץ מזה - לא מקבלים על זה כסף. היו יכולים לפחות לזרוק איזה כמה גרושים יחד עם הפסלון", התבדחה במרירות. פריקר תיזכר לא רק כחלוצה קולנועית עבור שחקנים אירים רבים, אלא כיוצרת שהביאה למסך שילוב נדיר של חספוס, אנושיות עמוקה וחום כובש.
התרעות פיקוד העורף