לדבריו, חוק יסוד: הכנסת מאפשר לדחות את הבחירות בשל נסיבות מיוחדות המונעות את קיומן במועד, ובהן מלחמה. עם זאת, הדגיש כי החוק מציב ארבעה תנאים: הדחייה צריכה לנבוע מנסיבות מיוחדות שאינן מאפשרות לקיים את הבחירות במועד; נדרש רוב של 80 חברי כנסת; הדחייה יכולה להיות רק למשך התקופה שבה מתקיימות אותן נסיבות; ויש לקבוע בחוק מועד חדש ומדויק לבחירות.
בישראל ממתינים להתפתחויות מול איראן
הגורם ציין כי בישראל ממתינים להתפתחויות בזירה האמריקאית ולבחינת כוונותיה של איראן. ההערכה בישראל היא שטהרן נמנעת כעת במכוון מתקיפה נגד ישראל, משום שהיא מבינה שמהלך כזה עלול להביא להצטרפות ישראלית למערכה ולהרחבת העימות. בהתייחס לאפשרות ששיקולים פוליטיים ישפיעו על החלטת הדרג המדיני להצטרף ללחימה, דחה הגורם את הטענה כי ההנהגה עשויה לפעול משיקולי בחירות. לדבריו, ההחלטות צריכות להתקבל בהתאם לצורכי הביטחון של ישראל.
עם זאת, הוא ציין כי מערכות צבאיות נוטות להביא להתלכדות ציבורית סביב ההנהגה. לדבריו, אין בכך כדי להעיד שהשיקול הפוליטי עומד בבסיס קבלת ההחלטות, אלא שמדובר בתוצאה ציבורית מוכרת של מצבי לחימה.
בתשובה לשאלה מה עשויה ישראל להרוויח מכניסה נוספת למערכה, לנוכח הסיכון לפגיעה בעורף, לנפגעים ולהסתבכות בעימות ללא נקודת יציאה ברורה, אמר הגורם כי מבחינת מקבלי ההחלטות התועלת המבצעית ברורה. עם זאת, לדבריו, לא ניתן לחשוף מראש את היעדים ואת השיקולים המבצעיים העומדים על הפרק.
התרעות פיקוד העורף