במקביל, בישראל סבורים כי אם וושינגטון תאפשר זאת, לישראל יש אינטרס לנצל את המערכה כדי לפגוע בתשתיות איראניות אסטרטגיות, באופן שעשוי לערער לאורך זמן את יציבות המשטר.
המקור לא שלל אפשרות שהעמדה האמריקנית תשתנה אם המערכה תתרחב וארצות הברית תזדקק לסיוע ישראלי. תרחיש כזה עשוי להתפתח אם טראמפ יחליט לעבור מלחץ צבאי מוגבל ללחימה רחבה יותר, או אם וושינגטון תתקשה להשיג בכוחות עצמה את היעדים שהציבה.
המטוסים עשויים לשמש את הפעילות האווירית האמריקנית ואף להמחיש לאיראן את רצינות כוונותיה של וושינגטון, אך אין לראות בהגעתם הוכחה לכך שישראל עומדת להצטרף לתקיפות.
מבחינת טהרן, ההתחייבות שלא לגבות כסף במשך התקופה המוגבלת לא כללה ויתור על הזכות לדרוש אישור מעבר, לקבוע באיזה נתיב ינועו הספינות או לבסס את העיקרון שלפיו השיט באזור נתון לשליטה איראנית. לדברי המקור, האיראנים ביקשו להרגיל את הקהילה הבינלאומית למצב שבו המעבר אינו עוד חופשי וכל כלי שיט נדרש לקבל את אישורה של טהרן.
לדברי המקור, האמריקנים הגיעו למצב שבו לא נותרה להם ברירה, לאחר שהאיראנים זלזלו בהם בפומבי ובחנו שוב ושוב את גבולות התגובה שלהם. וושינגטון אינה יכולה להשלים עם מצב שבו איראן תוקפת ספינות, מגבילה את חופש השיט ומבקשת לקבע שליטה במצר - בעוד ארצות הברית אינה מגיבה.
המקור הדגיש כי המגעים עם איראן לא קרסו תחילה בשל הדרישות המדיניות שהעלתה טהרן, ובהן הדרישה לנסיגה ישראלית מלבנון. המשא ומתן היה ממשי והיה אמור להימשך לסבב נוסף. לדבריו, המגעים לא התפוצצו בשל עצם המשא ומתן, אלא בעקבות ההסלמה סביב מצר הורמוז.
למרות התקיפות, טראמפ עדיין אינו מבקש להכריע את איראן באמצעות כוח צבאי בלבד. לפי המקור, הממשל מאמין שניתן להפעיל כוח במקביל למשא ומתן ולהחזיר את איראן למצב ביניים שבו המצר פתוח, תקיפת כלי השיט נפסקת והדיונים על הסדר קבוע נמשכים.
לדבריו, טראמפ מעריך כי בסופו של דבר המערכה תסתיים במשא ומתן, וכי התקיפות נועדו להגביר את הלחץ על טהרן. האסטרטגיה האמריקנית, הוסיף, מבוססת על שילוב בין הפעלת כוח לבין המשך המגעים המדיניים.
בישראל מעריכים כי ארצות הברית מוכנה לפשרות מסוימות בסוגיית נתיבי השיט והשליטה במצר, אך לא לרמת השליטה שאיראן דורשת. לדברי המקור, וושינגטון מוכנה למידה מסוימת של השפעה איראנית, אך לא להיקף השליטה שטהרן מבקשת לעצמה.
האמריקנים היו מוכנים למתווה של נתיבים מקבילים, שיאפשר מידה מסוימת של השפעה איראנית לצד מסלול חופשי שאינו כפוף לאישור טהרן. האיראנים דחו את המתווה, משום שביקשו לעגן את שליטתם במעבר ואת זכותם לגבות כסף לאחר תום תקופת 60 הימים.
המקור העריך כי האיראנים אינם נוטים להאריך את התקופה שבה לא יגבו תשלום. מבחינתם, משיכת הזמן אינה מספיקה: הם מבקשים לקבע הכרה בכך שהשליטה במצר נמצאת בידיהם. לכן, גם אם התקיפות יחזירו את הצדדים לשיחות, המחלוקת על השליטה ועל גביית הכסף צפויה להתעורר מחדש.
המשבר עשוי לאורך זמן להוביל למחאה עממית רחבה ולהעמקת הלחץ על המשטר. לדברי המקור, המשטר לא ייפול מיד, אך בטווח הארוך פגיעה כזאת עשויה להביא לנפילתו. עם זאת, הוא הדגיש כי תקיפות אוויריות, משמעותיות ככל שיהיו, אינן מבטיחות הכרעה מיידית או הפלת משטר ללא מהלך רחב בהרבה.
מוקד קבלת ההחלטות באיראן מורכב מאנשי משמרות המהפכה, גורמים בהנהגה האזרחית ובכירים נוספים - ובהם גם דמויות מחוץ למשמרות המהפכה המחזיקות בעמדות רדיקליות.
התרעות פיקוד העורף