בשיחות לאחר הכנס סיפרו המשתתפים על הורים, ילדים ואחים שנותרו באתיופיה תחת איום מתמשך של מלחמות אזרחים והתנכלויות. לדבריהם, בשנים האחרונות נבלמו המאמצים להעלאתם לישראל, והמכשולים הביורוקרטיים ממשיכים למנוע איחוד של משפחות.
השאלות על גורל המשפחות שנותרו באתיופיה עלו שוב ושוב במהלך המפגש, וכל אחת מהן זכתה למחיאות כפיים מצד הקהל. בנט השיב: "אני לא יכול לדמיין את הכאב. בארבע השנים האחרונות סגרו את שערי המדינה, ואנחנו נפתח אותם מחדש".
בנט הזכיר כי בתקופת כהונתו כראש ממשלה נמשך "מבצע צור ישראל", שהחל בממשלת נתניהו הקודמת, ובמסגרתו הועלו לישראל כ-3,000 בני אדם. הוא התחייב לפעול בשקיפות ובשיתוף עם נציגי הקהילה כדי לקדם את המשך איחוד המשפחות.
בנט השיב: "זו הפעם הראשונה שנשאלתי על זה, אבל נשמע מאוד הגיוני. זה דור המדבר שעלה מאתיופיה, לא תמיד הדור הזה מסתדר במקומות עבודה. צריך לתת מענה לזה, נלמד את הנושא לעומק".
אדמסו הדגיש את הצורך במנהיגות ביצועית ומאחדת וטען כי בנט מגלם תכונות אלה. חלק ממשתתפי הכנס הביעו תקווה כי אדמסו ישובץ ברשימת המפלגה ויפעל לקידום ענייני הקהילה.
במהלך נאומו התייחס בנט לתרומתה של הקהילה האתיופית למדינת ישראל. לדבריו, "לקהילה יש את אחוזי הגיוס הגבוהים ביותר, כ-97%". הוא הזכיר גם את המחיר הכבד ששילמה הקהילה במהלך המלחמה ותקף את התפיסה שלפיה העלייה מאתיופיה נבעה ממצוקה בלבד. "זו המשימה שלי - שכל ישראלי ידע שיהודי אתיופיה עלו לארץ ישראל מתוך אהבת ארץ ישראל וציונות עמוקה ובוערת", אמר.
הוא התייחס גם למשבר האמון מול המשטרה ואמר: "רק כ-10 אחוז מהעדה סומכים על המשטרה, זה נובע גם משגיאות קשות של אכיפת החוק". בנט התחייב למנות פרויקטור משטרתי ייעודי שיפעל לשינוי היחס לקהילה ולבניית האמון מחדש.
הכנס הסתיים במסר ברור מצד המשתתפים: הקהילה אינה מסתפקת עוד בהבטחות, אלא דורשת צעדים מעשיים, טיפול מקצועי ובעיקר פתרון לסוגיית המשפחות שנותרו מאחור.
התרעות פיקוד העורף