ניצני הקמפיין כבר נראו בארצנו וכבר ברור שזה הולך להיות קמפיין ללא גבולות, משולח רסן. אחרי הניסיון הכושל להדביק לאיזנקוט את תדמית השמאלן התבוסתן, השלב הבא, כך נראה, יתמקד בחוסר הניסיון של מי שנחשב לטירון פוליטי־מדיני. אחד שבקושי יכול לבטא את עצמו באנגלית בסיסית ורחוק כמו הירח מנתניהו בכל מה שקשור לוורבליות וכריזמה, שלא לדבר על נסיון פוליטי וכמובן שליטה באנגלית.
אלא שכל העובדות הללו מחייבות להזכיר לנתניהו ולמנהלי הקמפיין של הליכוד את העובדה שלהבדיל מנתניהו, שהגיע לראשות הממשלה עם רקורד של שגריר ישראל באו"ם ומנכ"ל חברה לשיווק רהיטים, איזנקוט היה הרמטכ"ל ה־21 של ישראל.
הוא נחשב בצדק לרמטכ"ל מוצלח, שהוביל את תוכנית "גדעון" לייעול הצבא, חיזק את המוכנות של צה"ל למלחמה רב־זירתית והגיע לפוליטיקה אחרי 41 שנות לחימה ופיקוד בשירות המדינה.
לרגע התקשיתי להבין מי מבין השניים הוא ראש הממשלה. מיהו זה שמחליט מה עושים ואת מי ממנים. גם נתניהו הבחין בכך שאני נבוך מהפאניקה ששידר ובעיקר מהעובדה שמישהו זר רואה אותו מקבל הוראות הפעלה מליברמן. ואז, תוך כדי שיחה, הוא רמז לליברמן בכל מיני סימנים עם הפרצוף - שיוציא אותי מהחדר.
נתניהו הבין בחושיו המחודדים איך הוא נתפס בעיני מתבונן מן הצד. הוא כנראה גם היה מודאג שזה ידלוף - ועם ישראל יבין איזה ראש ממשלה יש לו ואיך מנכ"ל משרדו מנהל למעשה את ממשלתו.
הסיפור הזה אומנם נשמר אצלי 30 שנה, אבל בהחלט הגיע הזמן לחשוף אותו, כדי להזכיר לנתניהו, המנהל קמפיין מכוער נגד איזנקוט, עם איזה רקורד הוא הגיע ללשכת ראש הממשלה בהשוואה לאיזנקוט, ובעיקר איך הזיע, הפך חיוור ונכנס לפאניקה והכל בעקבות עניין "פעוט" כביכול – התפטרות שר.
התרעות פיקוד העורף