שני ההסכמים יחד מניחים את התשתית המשפטית לשותפות בהיקף של מיליארדי דולרים שתימשך עשרות שנים, ותסייע לקדם שורה של יעדים כלכליים ואסטרטגיים מרכזיים, ובהם מניעת הפצת נשק גרעיני.
הסכם 123 מעניק לחברות אמריקניות גישה משמעותית לתוכנית האנרגיה הגרעינית של ערב הסעודית, לטובת התעשייה האמריקנית, העובדים ושרשראות האספקה בארצות הברית, ובמקביל מסייע לענות על צורכי האנרגיה של הממלכה.
שני ההסכמים גם מחזקים את הביטחון של ארצות הברית והאזור באמצעות שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות גרעינית, אבטחה ומניעת הפצת נשק גרעיני, וכן באמצעות חיזוק היתרון התחרותי של ארצות הברית בתחום הטכנולוגיה הגרעינית האזרחית.
מזכיר האנרגיה כריס רייט אמר: "הסכמים אלה משקפים את המחויבות המשותפת של שתי המדינות לחיזוק היחסים המסחריים בין ארצות הברית לערב הסעודית, להבטחת שגשוג בבית וביטחון לבעלות בריתנו ברחבי העולם. היו בטוחים כי ההסכמים הללו עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר של בטיחות גרעינית ומניעת הפצת נשק גרעיני, תוך הסתמכות על מיטב הטכנולוגיה והמדענים בתחום הגרעין בעולם - כולם פותחו כאן, בארצות הברית. הודות לנשיא טראמפ, הרנסנס הגרעיני האמריקני כבר החל, והוא יניב תועלת ארוכת טווח לעם האמריקני ולעם הסעודי".
תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ, ארצות הברית משיבה לעצמה את היתרון התחרותי שלה בשוק העולמי של הגרעין האזרחי. ההסכם נשען על צו נשיאותי של טראמפ בנושא "פריסת טכנולוגיות כורים גרעיניים מתקדמות למען הביטחון הלאומי", ובייחוד על סעיף 8, העוסק בקידום יצוא גרעיני אמריקני. הסעיף תומך בהרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים של ארצות הברית בתחום הגרעין האזרחי, בהתאם לסעיף 123 לחוק האנרגיה האטומית משנת 1954, כפי שתוקן.
עוד הסביר כי "במקרה הסעודי, בהסכם עם ארה''ב, הם מעוניינים גם להעשיר אורניום בעצמם". הוא הוסיף: "אם יהיה להם את האפשרות להעשיר אורניום, אז הם יוכלו בעתיד להעשירו לרמה גבוהה יותר, שזה המפתח גם לפיתוח נשק גרעיני, וזה אחד הנושאים שאנחנו מתנגדים אליהם".
על פי ההסכם, חברות אמריקאיות יהיו אחראיות להקמת מרבית תשתיות הגרעין האזרחיות של סעודיה, באופן שידחק מתחרות זרות ויחזק את מעמדה של ארצות הברית כשותפה המרכזית של ריאד בתחום זה. ההסכם צפוי להיות מוגש לקונגרס האמריקאי בימים הקרובים, אולם חסימתו צפויה להיות מורכבת, שכן הדבר ידרוש רוב מיוחד במקרה של וטו נשיאותי.
אם מסקנות המחקר יהיו חיוביות, חברות אמריקאיות יבנו את מ0תקן ההעשרה במסגרת מנגנון המכונה "קופסה שחורה" (Black Box), שנועד למנוע העברת טכנולוגיות רגישות לידי סעודיה. בממשל האמריקאי מדגישים כי מודל זה יאפשר לארצות הברית לשמור על שליטה הדוקה בפרויקט ולמנוע שימוש צבאי בטכנולוגיה. עוד נקבע כי אם וושינגטון תחליט בסיום המחקר שלא לאשר את הקמת המתקן, סעודיה לא תוכל להקים יכולת העשרה עצמאית או להיעזר במדינה זרה אחרת לצורך כך במשך עשר שנים.
בסעודיה מציגים את התוכנית כחלק ממדיניות ארוכת טווח שנועדה לפתח תעשיית גרעין אזרחית, לנצל את עתודות האורניום שבשטחה ולהגדיל את ייצור האנרגיה המקומי. לפי עמדת הממלכה, מהלך כזה יאפשר להפנות חלק גדול יותר מתפוקת הנפט לייצוא ובכך להגדיל את הכנסות המדינה. בין החברות שעשויות להרוויח מהעסקה נמצאת חברת וסטינגהאוס האמריקאית, שכור ה-AP1000 שלה נחשב למועמד מוביל להשתלב בפרויקט.
לצד היתרונות הכלכליים, ההסכם מעורר גם ביקורת נרחבת. מתנגדי המהלך מזהירים כי עצם מתן האפשרות לסעודיה להחזיק ביכולת עתידית להעשרת אורניום עלול לעודד מדינות נוספות באזור, ובהן איחוד האמירויות, טורקיה ומצרים, לקדם תוכניות דומות ולהאיץ את מרוץ הגרעין במזרח התיכון.
בממשל האמריקאי טוענים כי ההסכם שנחתם עם ריאד מספק פיקוח הולם על כלל האתרים שיוקמו במסגרת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית, וכי המעורבות האמריקאית תבטיח שהתוכנית תישאר אזרחית בלבד. מנגד, מבקרי ההסכם סבורים כי מנגנון זה אינו מספק מענה לחשש מפני פעילות גרעינית אפשרית באתרים שאינם קשורים ישירות לארצות הברית.
במקביל, ההסכם מגיע בתקופה שבה הבית הלבן ממשיך להפעיל לחץ על איראן לצמצם את תוכנית הגרעין שלה. מבקרי המהלך טוענים כי קיים קושי לדרוש מאיראן מגבלות מחמירות, ובמקביל לאפשר לסעודיה לקדם תוכנית גרעין אזרחית שעשויה לכלול בעתיד גם יכולת להעשרת אורניום. בממשל טראמפ דוחים את הטענה וטוענים כי אין סתירה בין הדברים, כל עוד התוכנית הסעודית תהיה כפופה למנגנוני הפיקוח שנקבעו במסגרת ההסכם.
למרות הביקורת, נראה כי הדרך לבלום את ההסכם בקונגרס אינה פשוטה, ובשלב זה מסתמן כי שיתוף הפעולה הגרעיני החדש בין ארצות הברית לסעודיה צפוי לצאת לדרך ולהפוך לאחד המהלכים המשמעותיים ביותר ביחסים בין שתי המדינות בשנים האחרונות.
התרעות פיקוד העורף