על פי ניתוחים של מכוני מחקר טורקיים, אנקרה רואה בעצמה את היעד הבא של ישראל לאחר איראן. אך במוקד הסערה הנוכחית ניצב שוב האי הקפריסאי המחולק, שמעבר להיותו סכסוך טריטוריאלי היסטורי, הפך למוקד אסטרטגי במאבק על נתיבי אנרגיה ששווים טריליוני דולרים.
על פי דיווח ברשת "ארם ניוז", השתתפותם הבולטת של בכירי הממשל הטורקי, ובראשם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן וסגנו ג'וודט ילמאז, בחגיגות שנערכו לאחרונה לציון יום השנה לפלישה הטורקית ב-1974, וכיבוש קפריסין הטורקית נועדה לשגר מסר תקיף. גורם בפרלמנט הטורקי ציין כי ההצהרות בדבר הגנה על צפון קפריסין – ישות עצמאית שרק אנקרה מכירה בה – היו מתוכננות היטב אל מול מה שנתפס כהסלמה מדינית מצד הרפובליקה הקפריסאית ובעלות בריתה.
המטרה, לדבריו, היא לכרסם בנוכחות הטורקית באי ולהחליש את עמדתה במשא ומתן על שרטוט הגבולות הימיים מול יוון ועל זכויות הקידוח בים. ההתרסה הטורקית הגיעה שבועיים בלבד לאחר שהפרלמנט האירופי העביר ברוב מוחלט החלטה חסרת תקדים, המכירה לראשונה בנשים ובנערות הקפריסאיות כקורבנות של אלימות מינית מצד חיילים טורקים במהלך אירועי 1974. הצבעה זו שיקפה עמדה אירופית מאוחדת ונוקשה, המהווה אבן נגף מהותית בנסיונותיה של טורקיה, הנמשכים למעלה מ-25 שנה, להתקבל לאיחוד האירופי.
כל זאת מתרחש בתקופה של חוסר יציבות עולמי, כאשר באירופה גוברים החששות לגבי מידת מחויבותה של ארצות הברית לביטחון היבשת תחת ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ. הפרשן הפוליטי הטורקי עלי צ'ינאראולו הבהיר ל"ארם ניוז" כי חרף שאיפתה של טורקיה להצטרף לאיחוד, היא אינה מתכוונת להתפשר בסוגיה הקפריסאית, המעניקה לה אחיזה אסטרטגית כשחקנית מפתח במזרח הים התיכון.
הסופרת הטורקית נור טוגבה אוקטאי חיזקה תפיסה זו כשכתבה בעיתון "טורקיה", המזוהה עם השלטון, כי הסכסוך כבר מזמן אינו על האי עצמו. לטענתה, בריתות האנרגיה של קפריסין, יוון וישראל נועדו לדחוק את רגליה של טורקיה ממשאבי הטבע העצומים באזור ולבודד אותה בזירה הימית.