היישוב שלם, שאושר בקבינט המדיני-ביטחוני, מתוכנן לקום באזור שבין אלון מורה, בית פוריכ ובית דג'ן, בסמוך לחווה שבה אירע הפיגוע. חוות דרך אברהם משמשת כיום נקודת אחיזה התיישבותית ראשונית באזור, וההנחיה החדשה נועדה לקדם את הפיכתה לגרעין של יישוב מוכר ומתוכנן.
המהלך מעניק להחלטת הקבינט משמעות מיידית בשטח: במקום להותיר את אישור היישוב בשלב ההצהרתי והתכנוני, מבקש סמוטריץ' לקצר את לוחות הזמנים ולהתחיל בהכשרת התשתיות הנדרשות לעלייה לקרקע. עם זאת, בשלב זה לא פורסמו מועד העלייה, מספר המשפחות המיועדות להתגורר במקום או התקציב שיוקצה לפרויקט.
מבחינה אסטרטגית, מיקומו של שלם נחשב משמעותי במיוחד. היישוב צפוי להרחיב את הנוכחות הישראלית ממזרח לשכם, ליצור רצף בין נקודות התיישבות קיימות ולחזק את השליטה בצירים ובשטחים הפתוחים באזור.
תומכי המהלך טוענים כי ההתיישבות במרחב נדרשת הן מטעמים ביטחוניים והן כדי למנוע השתלטות פלסטינית על קרקעות. מנגד, מתנגדי המהלך טוענים כי הקמת היישוב תעמיק את הפיצול המרחבי באזור ותצמצם את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בין הכפרים הסמוכים. לדבריהם, השימוש בפיגוע כעילה להאצת הקמת יישוב חדש הופך החלטה ביטחונית נקודתית למהלך מדיני ארוך טווח.
ההחלטה לקדם במקביל הריסת מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים ממחישה כי סמוטריץ' מבקש לכרוך בין התגובה לפיגוע לבין שינוי המציאות האזרחית בשטח. לא מדובר רק בצעד תגובתי, אלא בניסיון להרחיב את האחיזה הישראלית במרחב באמצעות התיישבות, תכנון ואכיפה.
למרות ההצהרה, הקמת יישוב בפועל מחייבת שורה של הליכים: הקצאת קרקע, אישור תוכניות, סלילת דרכי גישה, חיבור לתשתיות והקמת מרכיבי ביטחון. ההנחיה עשויה לזרז את השלבים הראשונים, אך הדרך מהחלטת הקבינט ליישוב קבע עדיין תלויה באישורים מקצועיים, משפטיים ותקציביים.