בשעה שהשיח הבינלאומי סביב המלחמה בעזה ממשיך לעמוד במרכז סדר היום העולמי, וטענות קשות נגד ישראל נשמעות בזירה הציבורית ובקרב אישי ציבור בולטים, רוב גדול של יהודי ארצות הברית המחוברים לקהילה דוחה באופן חד-משמעי את הטענה כי ישראל ביצעה רצח עם ברצועת עזה. במקביל, רוב מובהק מהם התחזק בדעתו כי ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, הוא גם אנטי-ישראלי וגם אנטישמי.
מדד "קול העם היהודי" של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) לחודש יולי 2026 פורסם היום, והוא מבוסס על סקר שנערך בקרב יהודים "מחוברים" בארצות הברית, קנדה ובריטניה – בהינתן שכמעט מחצית מיהודי העולם חיים בצפון אמריקה. המדד בוחן באופן שוטף את עמדותיהן של הקהילות היהודיות בנושאים המרכזיים שעל סדר היום בישראל, בעולם היהודי ובזירה הבינלאומית.
עם זאת, ולמרות האכזבה המסתמנת מהתוצאות, רוב מובהק של המשיבים (56%) מקרב יהודי ארה"ב המחוברים אינם סבורים שהופעל כוח רב מדי נגד איראן — אלא להיפך. הם מעריכים כי הפעולה הצבאית האמריקאית לא הרחיקה לכת מספיק, בעוד שרק 28% סבורים שהרחיקה לכת יתר על המידה. כלומר, הביקורת הציבורית אינה מופנית כלפי עצם השימוש בכוח, אלא כלפי היקפו ותוצאותיו. עמדה זו בולטת בחדות גם בקנדה (73%) ובבריטניה (67%).
באשר לטיב הידידות ההיסטורית, חמישית (18%) ממשתתפי הסקר בארה"ב סבורים שארה״ב היא ידידת אמת יותר מבעבר, חמישית (17%) השיבו שהיא ידידה "כמו בעבר", בעוד רבע (28%) חשים שהיא ידידה "פחות מבעבר". רבע נוסף (27%) אינם בטוחים שהיא ידידה כלל, ופחות מעשירית (7%) סבורים שהיא בהחלט אינה ידידה (שליש מהמשיבים נוטים כיום לקוטב השלילי או המסויג).
בחינת מעמדם של המנהיגים מעלה תמונה סוערת: בקרב משתתפי הסקר בארה"ב, שיעור המדרגים את הנשיא טראמפ כ׳מנהיג טוב׳ בסוגיית איראן צלל מ-46% במרץ ל-21% ביוני, וחווה התאוששות קלה ל-32% ביולי. למרות זאת, רוב יציב של 62% עדיין רואים בו מנהיג גרוע בסוגיה זו. הפילוח הפוליטי חד: 80% ממצביעי טראמפ מדרגים אותו לחיוב, מול 77% ממצביעי האריס הרואים בו מנהיג גרוע מאוד. במקביל, דירוגו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כמנהיג בסוגיית איראן ירד מ-53% במרץ ל-41% ביולי, מול 49% המגדירים אותו כמנהיג גרוע.
ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי (JPPI): "הממצאים ממחישים עד כמה יהודי ארה"ב המחוברים לקהילה ולישראל מסרבים לאמץ את הנרטיב הבינלאומי נגד ישראל - רוב מוחץ דוחה את טענת ה'רצח עם' ורואה בבירור את הבעייתיות באישים כמו ממדאני. בנוסף, יהודי ארה״ב, קנדה ובריטניה מעניקים לישראל את מלוא הלגיטימציה לפעול על פי האינטרסים שלה, גם כאשר אלו לא מתיישבים עם האינטרסים של ארה״ב."
אודות המדד: המדד מתבסס על סקר בהשתתפות משתתפי פאנל ׳קול העם היהודי׳ של JPPI, המשקף את עמדותיהם של יהודים ׳מחוברים׳ בעלי זיקה חזקה לקהילה היהודית ולשמירת הזהות. הסקר נערך על ידי עמיתי המכון שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי, בפיקוחו הסטטיסטי של פרופ׳ דוד שטיינברג.
המחקר התבסס על סקר ארצי בקרב 505 מבוגרים אמריקאים, מאוזן לפי גיל ומגדר ובעל טעות דגימה מדווחת של כ-4%. המשתתפים לא קיבלו מראש את ההגדרה המשפטית של רצח עם, אלא התבקשו להשיב על סמך הבנתם האישית של המונח. מטרת המחקר לא הייתה לקבוע אם אחד מן האירועים שנבדקו עומד בהגדרה המשפטית, אלא לבחון כיצד המושג מתפקד בפועל בשיח הציבורי בארה"ב.
54.63% מן המשיבים הסכימו כי פעולותיה של ישראל ברצועת עזה מהוות "רצח עם". ואולם, השימוש במונח לא היה ייחודי כלפי ישראל: 63.82% החילו אותו על היחס של ארצות הברית לילידי אמריקה, 63.02% על פעולות רוסיה באוקראינה ו-52.28% על אלימות אסלאמיסטית נגד נוצרים שחורים באפריקה.
שיעורים משמעותיים יישמו את המונח גם על הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי – 44.53%; על מלחמת וייטנאם – 40.95%; ועל הפצצות בעלות הברית על ערי גרמניה במלחמת העולם השנייה – 31.21%. השואה נותרה המקרה המזוהה ביותר עם רצח עם, עם שיעור הסכמה של 78.13%.
לדברי החוקרים, התוצאות מצביעות על תהליך שאותו הם מכנים "שחיקה מושגית" או conceptual dilution: הרחבתו של מושג בעל משמעות משפטית והיסטורית מדויקת, עד שהוא מוחל גם על אירועים השונים זה מזה מבחינת מטרותיהם, כוונת המבצעים ומעמדם במשפט הבינלאומי. הרחבה זו משנה לא רק את השפה שבה הציבור מתאר מלחמות, אלא גם את המסגרת שבאמצעותה הוא מפרש אותן.
המחקר מצא גם הבדלים ניכרים בין קבוצות באוכלוסייה. 64.13% מן המשיבים מתחת לגיל 45 הגדירו את פעולות ישראל בעזה כרצח עם, לעומת 46.56% מבני 45 ומעלה. בקרב דמוקרטים עמד שיעור ההסכמה על 75.49%, לעומת 47.77% בקרב עצמאיים ו-36.71% בקרב רפובליקנים. נשים החילו את המונח על פעולות ישראל בשיעור של 58.75%, לעומת 50.83% בקרב גברים. דפוסים דומים הופיעו גם ביחס לעימותים האחרים, ולכן החוקרים סבורים שאין מדובר רק בעמדות כלפי ישראל, אלא בהבדלים רחבים יותר בהבנת המושג עצמו.
במסגרת המחקר נבדק גם אם מידע נוסף משנה את עמדות המשיבים. חלקם נחשפו להשוואות לעימותים היסטוריים שבהם נהרגו אזרחים רבים, ואחרים למידע על יעדיו המוצהרים של חמאס להשמיד את ישראל ולהרוג יהודים. שתי ההתערבויות החד-פעמיות לא הביאו לשינוי משמעותי ומיידי בעמדות ביחס לישראל. החוקרים מדגישים כי לא ניתן להסיק מכך מה תהיה השפעתם של תהליכי הסברה וחינוך מתמשכים לאורך זמן.
התרעות פיקוד העורף