בסקרים האחרונים המפלגה המאוחדת אינה מצליחה לייצר את התנופה שקיוו לה במטה. בתוך יש עתיד מתחילים להישמע קולות שמזהירים מפגיעה בקהל הבית, בסביבת בנט מתמודדים עם שאלות הולכות וגוברות על המיצוב שלו, ובמסדרונות המפלגה כבר יש מי שמעז לומר בקול שהחיבור "לא מספק את הסחורה".
52% ממצביעי המפלגה סבורים שעל השניים להמשיך יחד, לעומת 32% שחושבים שעליהם לפרק את השותפות. 16% נוספים אינם יודעים. גם בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה הציונית התמונה אינה חד-משמעית: 46% תומכים בהמשך האיחוד, 31% מעדיפים פרידה ו-23% עדיין מתלבטים.
52% ממצביעי המפלגה סבורים שעל השניים להמשיך יחד, לעומת 32% שחושבים שעליהם לפרק את השותפות. 16% נוספים אינם יודעים. גם בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה התמונה אינה חד-משמעית: 46% תומכים בהמשך האיחוד, 31% מעדיפים פרידה ו-23% עדיין מתלבטים.
הפער המעניין ביותר מתגלה דווקא כשמפרקים את "ביחד" בחזרה למפלגות שמהן נולדה. בקרב מי שהגיעו מיש עתיד, התמיכה בהמשך האיחוד גבוהה במיוחד - 70%. אצל מצביעי בנט-2026, לעומת זאת, רק 47% רוצים להמשיך יחד. זהו כמעט היפוך של התחושה שעולה מהקולות הפנימיים במפלגה. דווקא בזמן שביש עתיד נשמעות אזהרות מפני התרחקות מהבסיס הליברלי, המצביעים שהגיעו ממנה נראים כרגע מחויבים יותר לחיבור מאשר מצביעי בנט.
"החיבור הזה פשוט לא מספק את הסחורה"
מבחוץ מנסים לשדר יציבות. בסביבת הקמפיין מדגישים כי העבודה נמשכת כרגיל וכי אין כוונה להתרגש מכל תנודה בסקרים. "אנחנו סומכים על בנט וסומכים על לפיד, ושמחים מאוד על האיחוד הזה", אומר גורם המעורה בפרטי הקמפיין. "אנחנו יודעים ובטוחים שזה הדבר הנכון למדינת ישראל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, מסביב לשעון, ועסוקים בהשלמת התוכניות והרפורמות שתקדם 'ממשלת התיקון' עם הקמתה".
מבחינתו, גם הירידה הנוכחית אינה סיבה לפאניקה. "אנחנו לא מתבשמים מסקרים טובים והפוך גם. תזכור שבני גנץ קיבל בתחילת המלחמה 40 מנדטים והיום הוא לא עובר את אחוז החסימה. המטרה הכי חשובה היא החלפת הממשלה, החזרת התקווה לאזרחים ולהתחיל את התיקון".
לדבריו, המחיר ניכר דווקא במקום שבו יש עתיד הייתה אמורה להרגיש בטוחה ביותר: הקהל הוותיק שלה. "הציבור שלנו, ציבור המרכז הליברלי שמלווה את יש עתיד שנים, מרגיש מבולבל. במקום להביא קהלים חדשים מהימין הרך, הצעד הזה בעיקר מרחיק את הבייס הקיים". הוא כבר אינו שולל גם את האפשרות שנחשבה עד לא מזמן כמעט בלתי מתקבלת על הדעת: פירוק השותפות. "אי אפשר להמשיך לרוץ קדימה בעיניים עצומות רק בשם 'האיחוד'. אם המגמה הזו תימשך, נצטרך לשקול ברצינות לפרק את השותפות, להניף מחדש את הדגל של יש עתיד ולדבר אל הבוחרים שלנו בלי פשרות אידיאולוגיות שממסמסות את מי שאנחנו".
הבעיה של בנט: מי הוא רוצה להיות?
בעיניו, הבעיה מתחילה כשהבוחר לא מצליח להבין מהו הסיפור. "כשהמסרים נעים בין קהלים שונים ומנסים לדבר גם לימין וגם למרכז-שמאל, נוצר בלבול במקום בהירות. הבוחרים בורחים למועמדים עם אידאולוגיה מסודרת. בפוליטיקה, בוחרים לא מצביעים רק עבור רשימת עמדות - הם מצביעים עבור סיפור שהם מאמינים בו".
טנא סבור שגם החיבור עם לפיד הגיע מוקדם מדי. "אחת הבעיות המרכזיות של בנט היא שהוא שרף את מניית האיחוד שלו מוקדם מדי, וכך הוא מוצא את עצמו 100 יום לפני הבחירות כשהוא נמצא בירידה חדה בסקרים". הפתרון שלו חד: לבחור צד, או לפחות לבחור זהות. "אי אפשר לבנות מותג פוליטי כשמנסים להיות הכול עבור כולם. בדרך כלל, מי שמנסה לכבוש את כל המפה הפוליטית עלול לגלות שבסוף הוא לא מצליח לייצר הזדהות עמוקה באף מחנה. בנט ניסה ללכת לחפש אתונות והוא מצא את עצמו גם בלי מנדטים ובלי המלוכה".
ובכל זאת - בנט עדיין לפני נתניהו
בתוך כל זה יש נתון אחד שמסביר למה אף אחד בסביבתו של בנט עדיין לא ממהר להרים ידיים. בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה הוא ממשיך להוביל על בנימין נתניהו: 45% מול 42%. הפער כמעט זהה לזה שנמדד בתחילת יולי.
לדבריו, "בפוליטיקה, כשאתה מתחיל להסביר מה אתה לא, סימן שזה בדיוק מה שהציבור מרגיש שאתה כן. הניסיון לשדר פתאום צניעות או 'ממלכתיות מוותרת' נראה פחות כצעד אסטרטגי ויותר כניסיון נואש לעצור את הדימום בסקרים". וטוכפלד מזהיר שהבעיה כבר אינה של בנט לבדו. "הברית בין השניים, שנבנתה כ'הסכם היסטורי', הופכת למשקולת פוליטית".
לדבריו, ככל שמספר המנדטים נשחק, גם חברי הכנסת של יש עתיד מתחילים להסתכל פחות על התמונה הלאומית ויותר על המקום שלהם ברשימה הבאה. "כשהאיום על הבית הפוליטי הופך למוחשי, הנאמנות להסכמים מתחילה להתפורר".
וכך, קצת יותר משלושה חודשים לפני הבחירות, "ביחד" מוצאת את עצמה במקום שאולי איש ממקימיה לא תכנן להגיע אליו כל כך מהר: היא עדיין קיימת, רוב מצביעיה עדיין רוצים בה, ובנט אפילו מוביל על נתניהו בהתאמה לראשות הממשלה - אבל מתחת לפני השטח כבר מתנהל ויכוח על עצם ההצדקה לקיומה. החיבור שנועד להפוך שני מחנות לכוח גדול יותר עדיין לא הוכיח שהוא גדול מסכום חלקיו. עכשיו נשארת רק השאלה אם הזמן יעבוד לטובתו - או יהפוך את הסדקים שכבר נראים לעין לשבר של ממש.
התרעות פיקוד העורף