בדבריה כתבה מיארה כי "החוק העומד בפני ביקורת שיפוטית בעתירות אלו הוא כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגע בערכים יסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום, שנדמה כי אי-החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה".
היועמ"שית הוסיפה: "החוק מהווה רכיב נוסף בשורה של צעדים שנועדו לפטור את תלמידי השירות מחובת השירות הצבאי המוטלת עליהם באופן שוויוני מאז פקיעתו של פרק ג',1 אך ורק משום השתייכותם לקבוצה זו, בניגוד בוטה לדרישתו של בית המשפט הנכבד מהממשלה לנקוט צעדים, לרבות בדרך של חקיקה, על מנת להגביר את הגיוס של תלמידי הישיבות לצה"ל, ותוך התנערות בוטה מעקרונות של שוויון ומצורכי הצבא. לחוק הזה אין תקומה משפטית".
לסיכום כתבה: "התיקון מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני שאינו עומד בכל מבחני פסקת ההגבלה, ודינו אחד – בטלות". על אף עמדתה הנחרצת של מיארה, הממשלה נכון לרגע זה לא ביקשה יצוג פרטי בעתירות.