במסגרת התוכנית, שצפויה לצאת לדרך ברפיח, יוחזרו שירותים בסיסיים, יועבר סיוע הומניטרי ויוקמו מקלטים ומבנים זמניים למגורי תושבי הרצועה. כל תושב שיבקש לעבור להתגורר במתחמים החדשים יידרש לעבור הליך סינון ביטחוני קפדני, שנועד לוודא כי אינו משתייך לחמאס.
בן גביר התנגד למהלך בטענה שחמאס לא מילא את התחייבויותיו. "החמאס לא עמד במחויבות שלהם לפרז את הרצועה ולהתפרק מנשקם, ולכן אנחנו לא מחויבים לזה גם", אמר. לדבריו, "אני גם לכתחילה הייתי נגד התכנית 20 הנקודות. הפתרון בעזה זה לעודד הגירה".
גם השרה סטרוק הסתייגה מהתוכנית והזהירה מפני הקמתה מחדש של הרצועה. "הדבר היחיד הטוב כאן זה הקונצנזוס הבינלאומי, אבל מצד שני הם התחייבו ולא עמדו בדברים שלהם. אם עזה החדשה תוקם זה יהיה לדיראון עולם", אמרה.
גורם מדיני מסר כי "האישור העקרוני לכוח הייצוב הבינלאומי (ISF) לכניסה לרצועת עזה נקבע בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ שהובילה לשחרור כל החטופים. מדינת ישראל עומדת על העקרון שצה״ל ימשיך להחזיק בקו הצהוב ולא תהיה נסיגה כלשהי כל עוד החמאס כולו לא פורק מנשקו והרצועה לא פורזה במלואה.
"הקבינט אישר היום מתן חסינות מכוח חוק ״חסינויות לארגונים בינלאומיים״ ל-ISF שיפעל בתיאום מלא עם צה״ל בתחומים שמעבר לקו הצהוב בשטח שאינו בשליטת צה"ל. בפועל, כניסה של כל כוח מה-ISF תצריך אישור פרטני של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ.
הקבינט קבע שישראל היא זו שתאשר אילו מדינות יכולות לשלוח לכאן כוחות - מדובר רק במדינות שיש לנו איתן הסכם שלום והן אינן פועלות נגד מדינת ישראל או בכיריה בזירה הבינלאומית. בשלב זה מדובר בכ-200 נציגים בלבד ממדינות ידידותיות כמו אוגנדה ומרוקו.
לפי מקורות, מצרים מעריכה כי נוכחות הכוחות עשויה ליצור מציאות ביטחונית חדשה, למנוע קריסה מלאה של הסכם הפסקת האש ולאפשר מעבר מהבנות מדיניות לצעדים מעשיים בשטח. המהלכים המצריים מגיעים לאחר סדרת התייעצויות אינטנסיביות שנערכו בקפריסין והתמקדו בעיקר בתמיכה ב"ועדה לניהול עזה",
התרעות פיקוד העורף