על פי הסקר, הליכוד זוכה ל-22 מנדטים וממשיך להיות המפלגה הגדולה ביותר. מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט מקבלת 21 מנדטים, ירידה של מנדט לעומת הסקר הקודם. מפלגת "ביחד" של נפתלי בנט עומדת על 14 מנדטים, וממשיכה במגמת ההיחלשות שנרשמה גם בשבועות האחרונים. בקרב מפלגות הקואליציה, עוצמה יהודית זוכה ל-9 מנדטים, ש"ס ויהדות התורה מקבלות 8 מנדטים כל אחת, ואילו הציונות הדתית עומדת על 5 מנדטים.
בגוש האופוזיציה, הדמוקרטים מתחזקים ל-10 מנדטים לאחר הפריימריז, ישראל ביתנו זוכה ל-9 מנדטים, ומפלגתם של חילי טרופר ויועז הנדל מקבלת 4 מנדטים – ובכך עוברת את אחוז החסימה שבוע שני ברציפות. בקרב המפלגות הערביות, חד"ש-תע"ל ורע"ם זוכות ל-5 מנדטים כל אחת. מנגד, כחול לבן, מפלגתו של דדי שמחי ובל"ד אינן עוברות את אחוז החסימה, על פי הסקר.
הסקר בחן גם את עמדת הציבור בנוגע לאפשרות של איחוד בין נפתלי בנט ליאיר לפיד. מהנתונים עולה כי 40% ממצביעי האופוזיציה סבורים שמדובר במהלך שגוי, נתון שעשוי להעיד על הסתייגות משמעותית בקרב בוחרי המחנה מהקמת רשימה משותפת. גם בסוגיות הביטחוניות נבדקו עמדות הציבור. על פי הסקר, 41% מהנשאלים סבורים כי ישראל אינה צריכה להיכנס למערכה מול איראן, בעוד היתר תומכים במהלך או השיבו כי אינם יודעים.
באשר לזירות הביטחוניות המרכזיות, איראן ויהודה ושומרון ניצבות בראש רשימת הדאגות של הציבור, כאשר 34% מהנשאלים ציינו כל אחת מהן כאיום המרכזי. לעומת זאת, רק 6% השיבו כי רצועת עזה היא הזירה שמדאיגה אותם ביותר. הסקר עסק גם במידת האמון הציבורי במניעיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת החלטות ביטחוניות. מהנתונים עולה כי 47% מהציבור סבורים שנתניהו מונע משיקולים אישיים ופוליטיים בסוגיות הביטחוניות, בעוד היתר סבורים כי שיקוליו ענייניים או השיבו כי אינם יודעים.
לצד השינויים המתונים במפת המנדטים, הסקר מצביע על המשך המגמות שנרשמו בשבועות האחרונים: התחזקות קלה של הליכוד וגוש נתניהו, היחלשות מסוימת של איזנקוט ובנט, התחזקות הדמוקרטים לאחר הפריימריז, והמשך הישרדותה של מפלגת טרופר והנדל מעל אחוז החסימה. במקביל, עמדות הציבור בנוגע לאפשרות של עימות מול איראן, לאיומים הביטחוניים המרכזיים ולשיקוליו של ראש הממשלה ממחישות כי סוגיות הביטחון צפויות להמשיך ולעמוד במרכז סדר היום ככל שמערכת הבחירות תתקדם.
התרעות פיקוד העורף