על פי החלטת ועדת החוקה של הליכוד, חברי המרכז לא יוכלו להצביע על הצעות חלופיות לאלו שמקדם נתניהו. בפני המצביעים יוצגו שלוש ההצעות, וכל אחת מהן תעמוד להצבעת בעד או נגד. ההצעה הראשונה עוסקת בשינוי תקנון הפריימריז ובהרכב רשימת הליכוד - לרבות היחס בין הרשימה הארצית למחוזות, ייצוג הנשים ומרכיבים נוספים בהרכב הרשימה.
ההצעה השנייה עוסקת בשריונים שיינתנו ליו"ר התנועה. נתניהו מבקש לקבל אפשרות לשמונה שריונים ברשימה, וחברי המרכז יתבקשו לאשר זאת. אלא שההצעה השלישית היא זו שמעוררת את עיקר התסיסה במפלגה: הוראת שעה שתאפשר לחברי הכנסת ולשרים המכהנים להתמודד על המקומות המיועדים למחוזות, ולא רק ברשימה הארצית.
הסעיף שמסעיר את הליכוד
עד כה נאסר על חברי כנסת ושרים מכהנים להתמודד במחוזות. הרעיון מאחורי המנגנון היה לאפשר את רענון הרשימה ולפתוח את הדרך בפני מועמדים חדשים, המזוהים עם סניפי הליכוד והפעילות המקומית, להשתלב במקומות ריאליים ברשימה לכנסת. אם הצעת נתניהו תאושר, גם חברי כנסת מכהנים יוכלו להתמודד במחוזות. בשל החשיפה הציבורית והיתרון המובנה שממנו הם נהנים מול מועמדים מקומיים ופחות מוכרים, מדובר בשינוי שעשוי להקשות מאוד על כניסתם של פנים חדשות לרשימה.
מנגד, לחלק ניכר מחברי הכנסת והשרים יש אינטרס ברור באישור ההצעה. מי שמעריכים כי יתקשו להגיע למקום ריאלי ברשימה הארצית יוכלו לנסות את כוחם במחוז שבו הם נהנים מתמיכה חזקה יותר.
גם חברי כנסת שמתכוונים להתמודד בכל מקרה ברשימה הארצית עשויים להרוויח מהמהלך: ככל שיותר מחבריהם יעברו להתמודד במחוזות, כך תצטמצם התחרות על המקומות הארציים ויגדל הסיכוי של המועמדים שנותרו להתברג במקום ריאלי. לכן, כמעט לכל חברי הכנסת והשרים המכהנים יש אינטרס שהסעיף יאושר - וזו אחת הסיבות לכך שהוא הפך לנקודת המחלוקת המרכזית סביב ההצבעה.
נתניהו וכ"ץ הגיעו להבנות - ביטן נשאר בחוץ
ביטן אף פרסם סרטון ארוך שבו יצא נגד הצעות נתניהו. כוחו הפוליטי בתוך הליכוד נשען במידה רבה על פעילים מרכזיים, מפקדים מאורגנים ודילים בתוך המנגנונים המפלגתיים. השינויים שמקדם נתניהו עשויים לצמצם חלק ניכר מהיתרון הזה. אחד המהלכים שביטן ניסה לקדם היה לאפשר הצעות נגדיות להצעות נתניהו, כך שחברי המרכז יוכלו לבחור בין מספר חלופות. ועדת החוקה דחתה את האפשרות הזאת, וההצבעה מחר תתקיים על הצעות נתניהו בלבד.
כתוצאה מכך נמצא ביטן בסיטואציה פוליטית מורכבת. אם שלוש ההצעות יאושרו, הוא ואנשיו עלולים למצוא את עצמם עם יכולת השפעה מצומצמת יותר על הרכב הרשימה ועל הפריימריז - ובעיקר על המחוזות, שבהם נחשב ביטן במשך שנים לשחקן חזק במיוחד. ברגע שחברי כנסת מכהנים יוכלו להתמודד במחוזות, יהיה קשה יותר למועמדים מקומיים המזוהים עם ביטן לגבור על פוליטיקאים הנהנים מחשיפה ארצית.
בתחילת הדרך, לפני כחודש, היה נדמה כי ביטן וחיים כ"ץ פועלים יחד מול נתניהו. אלא שנתניהו הצליח להפריד בין האינטרסים של השניים ולהגיע להסכמות עם כ"ץ, בעוד ביטן נותר מחוץ למוקד קבלת ההחלטות. המשמעות מבחינת ביטן היא העברת חלק גדול יותר מהכוח לבחירה של כלל מתפקדי הליכוד - כ-140 אלף איש - זירה שבה כוחם של הדילים והקבוצות המאורגנות קטן יותר בהשוואה למוסדות המפלגתיים.
מנגד, כ"ץ קיבל מענה לחלק מהאינטרסים שלו, ובין היתר האפשרות לקדם מועמדת המזוהה עמו באמצעות התמודדות במחוז שבו היא נחשבת לבעלת סיכויים טובים. לאחר שהגיע להבנות עם נתניהו, נחלשה למעשה החזית המשותפת שהסתמנה קודם לכן בינו לבין ביטן.
נתניהו בונה על חברי הכנסת
הסעיף שעשוי להבטיח יותר מכל את אישור החבילה של נתניהו הוא זה המאפשר לחברי הכנסת והשרים להתמודד במחוזות. ההצעה מאחדת למעשה רבים מחברי סיעת הליכוד סביב אינטרס משותף. מי שיבחר להתמודד במחוז ייהנה ממסלול נוסף בדרך למקום ריאלי, ומי שיישאר ברשימה הארצית יתמודד מול פחות מועמדים מכהנים.
נתניהו בונה כעת על שני מוקדי כוח: חיים כ"ץ, שכראש מרכז הליכוד מחזיק בהשפעה ניכרת בקרב חברי המרכז, וחברי הכנסת והשרים עצמם, שצפויים לפעול בקרב אנשיהם כדי להביא לאישור ההצעות.
מנגד, ביטן מנסה בימים האחרונים לשכנע את חברי המרכז להצביע נגד החבילה. ההצבעה מחר תהפוך אפוא לא רק להכרעה טכנית על תקנון הפריימריז, אלא גם למבחן כוח משמעותי בין נתניהו ובעלי בריתו לבין אחד ממוקדי הכוח הוותיקים בליכוד.