בחודש שקדם להקמת "ביחד" עמדה מפלגת בנט 2026 על ממוצע של 24 מנדטים בסקרי "מעריב", בעוד יש עתיד עמדה על ממוצע של שבעה מנדטים והייתה במגמת ירידה איטית אך עקבית. ביחד, שתי המפלגות החזיקו אז בכוח משולב של 31 מנדטים. בחודש שקדם להקמת "ביחד" עמדה מפלגת בנט 2026 על ממוצע של 24 מנדטים בסקרי "מעריב", בעוד יש עתיד עמדה על ממוצע של שבעה מנדטים והייתה במגמת ירידה איטית אך עקבית. ביחד, שתי המפלגות החזיקו אז בכוח משולב של 31 מנדטים.
ובכל זאת, השורה התחתונה ברורה למדי: האיחוד בין בנט ללפיד לא מצליח, לפחות בשלב הזה, לשמר בתוכו את מלוא הכוח של שתי מפלגות המקור. חלק מהבוחרים פשוט חיפשו לעצמם כתובת אחרת - ובמקרה הזה, הכתובת המרכזית היא איזנקוט.
לאן הלכו מצביעי בנט ולפיד?
בשתי נקודות זמן שונות בדקנו מי הם הבוחרים שמרכיבים את "ביחד", באמצעות השאלה למי התכוונו להצביע לפני האיחוד. בתחילת יוני התברר כי הרוב המכריע של מצביעי שתי מפלגות המקור נשארו עם המפלגה המאוחדת. 67% ממצביעי בנט 2026 - שווי ערך לכ-16 מתוך 24 המנדטים שהיו למפלגה לפני האיחוד - עברו ל"ביחד". גם בקרב מצביעי יש עתיד נרשם שיעור דומה: 65%, שהם כחמישה מתוך שבעת המנדטים שהיו למפלגה ערב האיחוד.
אלא שבסקר האחרון, שנערך ב-24 ביולי, כבר התקבלה תמונה שונה. מתוך 24 המנדטים המקוריים של בנט 2026, רק עשרה נשארו ב"ביחד". שמונה עברו ל"ישר!", והיתר התפזרו כמעט כולם בין מפלגות אחרות בגוש מתנגדי נתניהו. מתוך 24 המנדטים המקוריים של בנט 2026, רק עשרה נשארו ב"ביחד". שמונה עברו ל"ישר!", והיתר התפזרו כמעט כולם בין מפלגות אחרות בגוש מתנגדי נתניהו.
המשמעות היא שהאיחוד אמנם לא יצר מעבר דרמטי לגוש נתניהו, אבל הוא כן ערער את נאמנותם של חלק מהבוחרים המקוריים של שתי המפלגות. במקום לרכז את הכוח, הוא פיזר אותו מחדש בתוך אותו מחנה.
בתוך "ביחד" מנסים לשדר עסקים כרגיל
בסביבת הקמפיין מבקשים להמעיט בחשיבות הסקרים ומדגישים כי העבודה הפנימית נמשכת כמתוכנן. גורם המעורה בפרטי הקמפיין אמר: "אנחנו סומכים על בנט וסומכים על לפיד, ושמחים מאוד על האיחוד הזה. אנחנו יודעים ובטוחים שזה הדבר הנכון למדינת ישראל. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, מסביב לשעון ועסוקים בהשלמת התוכניות והרפורמות שתקדם 'ממשלת התיקון' עם הקמתה".
אלא שלא כולם שותפים לאותה אופטימיות. גורם אחר במפלגה הודה כי האיחוד עדיין לא הניב את התוצאה שלה קיוו, ואף הזהיר מפגיעה בבסיס התמיכה המסורתי של יש עתיד. "נכנסנו לחיבור הזה מתוך גילוי אחריות לאומית ורצון לייצר אלטרנטיבה שלטונית רחבה ויציבה, אבל אי אפשר לעצום עיניים מול המציאות", אמר. "הסקרים מאז האיחוד לא משקרים - החיבור הזה פשוט לא מספק את הסחורה".
לדבריו, הניסיון להרחיב את התמיכה לכיוון ימין-מרכז יצר בעיקר בלבול בקרב הקהל הליברלי של יש עתיד. "הציבור שלנו, ציבור המרכז הליברלי שמלווה את 'יש עתיד' שנים, מרגיש מבולבל. במקום להביא קהלים חדשים מהימין הרך, הצעד הזה בעיקר מרחיק את הבייס הקיים".
אותו גורם אף העלה אפשרות חריגה: אם המגמה תימשך, יהיה צורך לשקול מחדש את עצם השותפות. "אי אפשר להמשיך לרוץ קדימה בעיניים עצומות רק בשם 'האיחוד'. אם המגמה הזו תימשך, נצטרך לשקול ברצינות לפרק את השותפות, להניף מחדש את הדגל של 'יש עתיד' ולדבר אל הבוחרים שלנו בלי פשרות אידיאולוגיות שממסמסות את מי שאנחנו".
"הבעיה של בנט היא לא חשיפה - אלא זהות"
לדבריו, המסרים המשתנים פוגעים באמון של הבוחרים. "כשהמסרים נעים בין קהלים שונים ומנסים לדבר גם לימין וגם למרכז-שמאל, נוצר בלבול במקום בהירות והבוחרים בורחים למועמדים עם אידיאולוגיה מסודרת". טנא מוסיף כי בפוליטיקה, הבוחר אינו מחפש רק אוסף עמדות אלא סיפור ברור. "בוחרים לא מצביעים רק עבור רשימת עמדות - הם מצביעים עבור סיפור שהם מאמינים בו. כשאין עוגן רעיוני ברור וכשהמסרים משתנים בהתאם לקהל או לאירוע, נוצר קושי לבנות אמון".
לדבריו, גם מצביעים שמעריכים את יכולותיו של בנט לא בהכרח מבינים מהו הכיוון שהוא מבקש להוביל. "אחת הבעיות המרכזיות של בנט היא שהוא שרף את מניית האיחוד שלו מוקדם מדי, וכך הוא מוצא את עצמו 100 יום לפני הבחירות כאשר הוא נמצא בירידה חדה בסקרים".
איזנקוט נהנה מהבלבול
דווקא בתוך החולשה של "ביחד", איזנקוט מצליח לבסס את עצמו כמוקד משיכה עבור בוחרים שמאסו באיחוד אך אינם מוכנים לעבור לגוש היריב. במובן הזה, "ישר!" ממלאת כרגע תפקיד כפול: מצד אחד היא פוגעת ישירות בכוחו של האיחוד בין בנט ללפיד, ומצד שני היא שומרת את אותם קולות בתוך מחנה מתנגדי נתניהו.
זו גם הסיבה שהיחלשות "ביחד" אינה מתורגמת, לפחות לפי שעה, לקריסה של הגוש כולו. הקולות אינם נעלמים - הם פשוט מחליפים כתובת. טנא סבור שכדי לעצור את המגמה, בנט יצטרך לעשות בדיוק את מה שניסה להימנע ממנו עד כה: לבחור זהות אחת ברורה.
"כדי לשנות את המגמה הוא יצטרך לבחור כיוון ברור ולהתמיד בו", אמר. "אי אפשר לבנות מותג פוליטי כשמנסים להיות הכול עבור כולם. בדרך כלל, מי שמנסה לכבוש את כל המפה הפוליטית עלול לגלות שבסוף הוא לא מצליח לייצר הזדהות עמוקה באף מחנה". והוא מסכם בעקיצה: "בנט ניסה ללכת לחפש אתונות - ומצא את עצמו גם בלי מנדטים וגם בלי המלוכה".
התרעות פיקוד העורף