הסיפור של גוטליב מתחיל במקום שבו אחרים היו נרתעים. כשהחליטה להציב את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים בניגוד לעמדת הקואליציה והחלטת ראש הממשלה, היא לא רק מרדה – היא הבהירה שהיא לא חייבת דבר לאיש, מלבד לבוחריה. בעוד שבצמרת הליכוד ראו בכך "פיגוע פוליטי", בקרב פעילי השטח של התנועה, המהלך הזה התפרש כעמידה איתנה על עקרונות.
גוטליב היא לא "יס-מנית". היא תוקפת את נתניהו מימין, בבטן הרכה שלו: מערכת המשפט. כשהיא מבקרת אותו על רפיסות מול בג"ץ או על חוסר נחרצות מול היועצת המשפטית לממשלה, היא משמיעה את קולם של אלפי ליכודניקים שמרגישים שהבטחות הבחירות על "רפורמה עכשיו" התמסמסו בחדרי הדיונים.
גוטליב היא "הנסיכה החדשה" של הליכוד, אבל אל תתבלבלו – זו לא נסיכות של משי ונימוסים אירופאיים. זהו סגנון פוליטי חדש: ישיר, בוטה לעיתים, ובעיקר נגיש. היא מנהלת את הקמפיין שלה מהסמארטפון הפרטי, ברשתות החברתיות, ובכל אולפן טלוויזיה שמוכן להעניק לה מיקרופון. היא לא מחכה לדף מסרים מהמצודה; היא מייצרת את דף המסרים בעצמה. עבור נתניהו, גוטליב היא "נכס רעיל". מצד אחד, היא המנוע האידיאולוגי של הקמפיין הבא. אם הליכוד יבחר להתמקד שוב במלחמה במערכת המשפט, אין דמות אמינה ולוחמנית ממנה להוביל את ההסתערות.
מצד שני, חוסר היכולת "לאלף" אותה מדיר שינה מעיניו של ראש הממשלה. השמועות בליכוד על רצונו של נתניהו לבטל את הפריימריז לא נולדו בחלל ריק; הן נועדו, בין היתר, לעצור את הנסיקה של דמויות עצמאיות מדי כמו גוטליב, שעלולות למצוא את עצמן בצמרת העשירייה הראשונה, כשהן חסינות מלחצים פוליטיים.
בפריימריז הקרובים, חברי הליכוד יצטרכו להכריע: האם הם רוצים נבחרת של חיילים צייתנים, או שהם מעדיפים את "הנסיכה הלוחמת" שלהם בצמרת, גם אם זה אומר שכאב הראש של נתניהו רק יילך ויחמיר. אם לשפוט לפי השטח – טלי גוטליב כבר ניצחה. עכשיו נותר רק לראות כמה גבוה היא תגיע, ואילו חוקים היא תשבור בדרך לשם.
התרעות פיקוד העורף