לקראת הבחירות יצאנו לשוק תלפיות כדי לשמוע את התושבים. בין הבאסטות והמסעדות עלו שוב ושוב אותם נושאים: ניהול המלחמה, גיוס החרדים, האחריות למחדל ה-7 באוקטובר, יוקר המחיה והשאיפה לממשלת אחדות. חלק מהמרואיינים נשארים נאמנים לראש הממשלה בנימין נתניהו, אחרים מבקשים להעניק הזדמנות לרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט, ויש גם מי שמאמינים שהפתרון נמצא בכלל במפלגות אחרות
לדבריה, דווקא המלחמה חיזקה את האמון שלה בראש הממשלה. "אחרי ה-7 באוקטובר הוא ניהל את המלחמה נכון. היו החלטות קשות, היו לחצים מכל העולם, ובסוף הוא קיבל החלטות שהחזירו לי את תחושת הביטחון. אני לא יודעת אם מישהו אחר היה פועל כך”. עם זאת, היא סבורה שהיה עליו לקחת אחריות ציבורית. "זה קרה במשמרת שלו. הוא לא אשם אישית בטבח, אבל הוא היה צריך לצאת ולהגיד שהוא לוקח אחריות. זו מנהיגות. כמו בעל עסק שעובד שלו טעה. העובד אשם, אבל האחריות בסוף על בעל העסק".
גם סוגיית השוויון בנטל מעסיקה אותה. "אני לא מקבלת מצב שרק חלק מהציבור משרת. החרדים צריכים להתגייס או לעשות שירות לאומי משמעותי, וגם הציבור הערבי צריך לעשות שירות לאומי. אי אפשר רק לקבל זכויות. כל מי שחי במדינה צריך גם לתרום לה". לדבריה, הוויכוחים הפוליטיים מגיעים גם אל תוך הבית. "אחד הילדים שלי יצביע לביבי והשני יצביע לאיזנקוט. אנחנו יושבים סביב אותו שולחן וכל אחד חושב אחרת. אני מכבדת את שניהם, אבל מבחינתי אין עדיין תחליף לנתניהו".
לדבריה, אין מדובר בשינוי אידיאולוגי דרמטי אלא בהחלטה שנובעת מהמציאות הביטחונית. "אני מעריכה את ש”ס, אבל בבחירות האלה אני מצביעה על מי שאני חושבת שיכול לשמור על המדינה". גם היא סבורה כי נושא הביטחון יכריע את הבחירות יותר מכל נושא אחר.
לדבריו, הבעיה אינה דווקא נתניהו אלא האנשים שסביבו. "אני חושב שהוא לא בנה סביבו את הנבחרת הנכונה. יותר מדי אנשים בינוניים, פחות מדי אנשים חזקים שיכולים לאתגר אותו". למרות המעבר לאיזנקוט, הוא אינו רוצה לראות ממשלה הנשענת על מפלגות השמאל. "החלום שלי הוא ממשלת אחדות. איזנקוט יכול להיות ראש ממשלה ונתניהו יכול להיות שר חוץ. כל אחד יביא את היתרונות שלו".
גם סוגיית השירות הצבאי והאזרחי נמצאת מבחינתו בלב הדיון. "כולם צריכים להשתתף. חרדים צריכים להתגייס או לעשות שירות, וגם ערבים צריכים לעשות שירות לאומי. אי אפשר שרק חלק מהאוכלוסייה יישא בנטל וכל השאר יעמדו מהצד".
יריב מודה כי ההחלטה להיפרד מהליכוד לא הייתה פשוטה. "הצבעתי לליכוד במשך שנים. זאת לא החלטה קלה, אבל אני מרגיש שהמדינה צריכה רענון. אני מקווה שאיזנקוט יידע לאחד את הציבור ולא להעמיק את הקרע ואני מאוד מקווה שלא יכניס את הדמוקרטים שהם קיצוניים לדעתי, לתפקידי מפתח. אני הכי רוצה ממשלת אחדות כשאיזנקוט בראש".
"הליכוד של בגין כבר לא קיים"
אבי הצביע לליכוד במשך קרוב ל-20 שנה. גם היום הוא מגדיר את עצמו איש ימין, אך לראשונה הוא שוקל להצביע לגדי איזנקוט. "זה לא שאני נהייתי שמאלני", הוא מדגיש. "אני עדיין ימני בדעות שלי, אבל אני חושב שהגיע הזמן להחליף הנהגה. המדינה חייבת להתחיל להתאחד".
לדבריו, אחת האכזבות הגדולות שלו היא השינוי שעברה מפלגת הליכוד. "הליכוד של בגין כבר לא קיים. פעם הייתה ממלכתיות, היום הכול הפך לצעקות, לקיצוניות ולמלחמות פנימיות. אני לא אוהב את מה שאני רואה". גם סוגיית האחריות על אירועי ה-7 באוקטובר מטרידה אותו. "עבר כל כך הרבה זמן ועדיין אין ועדת חקירה. הציבור חייב לדעת מה קרה ואיך זה קרה. אי אפשר להמשיך בלי תשובות".
למרות זאת, הוא אינו שולל שיתוף פעולה עתידי עם הליכוד. "אני מקווה שאיזנקוט יבין שהדרך היחידה לאחד את המדינה היא ממשלת אחדות עם הליכוד. אי אפשר להמשיך בפוליטיקה של גושים".
גם בנושא השוויון בנטל הוא חד-משמעי. "חרדים צריכים לשרת, וערבים צריכים לעשות שירות לאומי. כל אזרח צריך לתת משהו למדינה. זה לא חייב להיות דווקא שירות צבאי, אבל כל אחד צריך להשתתף".
עם זאת, גם הוא סבור שיש להקים ועדת חקירה. "אני בעד ועדת חקירה, אבל היא חייבת להיות כזאת ששני הצדדים יאמינו לה. אם חצי מהציבור יגיד מראש שהמסקנות פוליטיות, לא עשינו כלום. חייבים ועדה שתזכה לאמון רחב".
לצד התמיכה בראש הממשלה, הוא מותח ביקורת על התנהלות הליכוד. "מה שקורה במרכז הליכוד לא מוצא חן בעיניי. צריך להכניס אנשים חדשים ולרענן את השורות".
גם מצבה של הכלכלה, לדבריו, מורכב יותר מהשיח הציבורי. "אני שומע כל הזמן שהמצב הכלכלי קטסטרופה, אבל אני מסתכל גם על הנתונים. חברות האשראי מפרסמות שהישראלים ממשיכים לקנות, ושדות התעופה מלאים באנשים שטסים לחו”ל. ברור שיש משפחות שקשה להן, אבל המשק הישראלי עדיין חזק וזה אחרי 3 שנים של מלחמה".
גם הוא תומך בשוויון בנטל. "חרדים צריכים לשרת, ומי שלא משרת בצבא יכול לעשות שירות לאומי. אותו דבר גם לגבי הציבור הערבי. אם כולם יישאו בנטל, גם תחושת השותפות במדינה תהיה גדולה יותר".
לצד זאת, הוא אינו חוסך ביקורת מהממשלה. "הצפון הוזנח במשך שנים. אנחנו משלמים מיסים כמו כולם ומגיע לנו לקבל את אותה תשומת לב".
לדבריה, ערכי הסוציאל-דמוקרטיה הם שמובילים אותה. "חשובים לי שוויון, זכויות אדם, מערכת בריאות ציבורית חזקה וצמצום פערים חברתיים. אלה הדברים שאני מחפשת במפלגה". עם זאת, גם היא מודה שהמציאות הביטחונית שינתה את סדר העדיפויות של הציבור. "אחרי ה-7 באוקטובר אנשים מדברים קודם כול על ביטחון. אני מבינה את זה, אבל אסור לשכוח שיש גם חיים אחרי המלחמה וצריך לשאוף להגיע לשם".
"המפלגות הערביות לא עשו מספיק"
לדבריו, הציבור הערבי מחפש כיום השפעה מעשית יותר מאשר הצהרות.
המשאל אינו מדגם מייצג, אך הוא משקף את ריבוי הקולות בחיפה. לצד תומכי נתניהו שמעבירים ביקורת על יוקר המחיה, השוויון בנטל והזנחת הצפון, נשמעו גם מצביעי ליכוד לשעבר שמבקשים להעניק הזדמנות לגדי איזנקוט, לצד קולות מהשמאל ומהחברה הערבית שמציגים סדר יום שונה.
אם יש נושא אחד שחזר כמעט בכל השיחות, הוא הרצון לראות הנהגה שתצליח לאחות את הקרעים בחברה הישראלית. גם כאשר המרואיינים נחלקו בשאלת זהות ראש הממשלה הבא, רבים מהם הסכימו על הצורך בשוויון בנטל, בהפקת לקחים מאירועי ה- 7 באוקטובר באמצעות ועדת חקירה שתזכה לאמון הציבור, ובהחזרת תחושת הביטחון והיציבות למדינה.