הבנק הציג היום פיילוט חדש, שבמסגרתו יוכלו לקוחות לחבר את המידע הפיננסי שלהם ל-ChatGPT ול-Claude, ובהמשך גם לכלים וסוכנים נוספים. בשלב הראשון החיבור יאפשר לקבל מידע, ניתוחים ותובנות. בהמשך מתכנן הבנק לאפשר גם ביצוע פעולות, כמו העברות, פתיחת פיקדונות ופעילות בתחום ההשקעות, בכפוף להזדהות ולאישור מפורש של הלקוח.
לדוגמה, כאשר לקוח של הבנק מתלבט אם הוא יכול לממן חופשה משפחתית, הצ'אט ינתח את יעד הנסיעה ואת ההעדפות המשפחתיות, בעוד הבנק יספק את נתוני היתרות, החסכונות והנכסים הנזילים. כך, במקום תשובה כללית על העלות המשוערת של חופשה, המשתמש אמור לקבל תשובה שמבוססת על מצבו האישי – כמה כסף לחסוך, איזה פקדונות לפתוח או איזה מניות למכור בכדי לממן את החופשה.
המהלך נשען על הנחה פשוטה: הציבור כבר מתייעץ עם בינה מלאכותית בנושאים פיננסיים. לפי מחקרים ונתונים שהציג הבנק, ביניהם מחקר עומק של סטנפורד, 51% מהנשאלים כבר פנו לכלי AI בשאלה פיננסית, 49% השתמשו בהם לצורך ניהול חיסכון או השקעות, ו-68% מבני דור Z משלבים אותם בניהול הכסף. 86% מהנשאלים אף אמרו כי יהיו מוכנים לסמוך על סוכן AI אם הבנק שלהם יספק אותו.
אלא שהשימוש הקיים מתבצע לא פעם על בסיס מידע חלקי או לא מעודכן. משתמשים מקלידים נתונים בעצמם, מעלים צילומי מסך או קובצי אקסל, ולעיתים מתבססים על תמונה שאינה כוללת את כלל החשבונות, כרטיסי האשראי, ההלוואות והחסכונות. ONE ZERO מבקש להחליף את התהליך הזה בחיבור ישיר, שבו הבנק מספק לצ'אט מידע מעובד ומדויק בהתאם לשאלה שנשאלה.
השירות אמנם מיועד ללקוחות ONE ZERO, אך התמונה שהוא מסוגל להציג אינה מוגבלת לחשבון שמתנהל בבנק. לקוחות שחיברו באמצעות הבנקאות הפתוחה חשבונות בבנקים אחרים וכרטיסי אשראי חיצוניים יוכלו לכלול גם אותם בניתוח. בנוסף, המערכת יכולה לשלב מידע פנסיוני ונתוני קרנות השתלמות שהוזנו באמצעות המסלקה הפנסיונית, כשבשלב זה נותרים מחוץ לתמונה נכסי נדל"ן, תיקי השקעות ופוליסות שונות המתנהלים בבתי השקעות.
לדברי הבנק, המידע לא יועבר כולו באופן אוטומטי. המשתמש יידרש להתחבר, להזדהות ולהגדיר מה הוא מבקש לשתף. אם ישאל על הוצאות בכרטיס האשראי, יועבר המידע הרלוונטי לכך. אם יבקש לבדוק את מצב החסכונות, יועבר מידע אחר. הבנק מדגיש כי השליטה תישאר בידי הלקוח, שיוכל לנתק את החיבור.
"למה שאנחנו ננסה לנחש איזה דשבורד אתם רוצים?", אמר אייל גפני, מנכ"ל ONE ZERO. "אם יש משהו שאתם רוצים לבנות, פשוט תבנו אותו בעצמכם בשלוש דקות יחד עם הצ'אט. אנחנו נמשיך לפתח את המוצרים שלנו, אבל הלקוח כבר לא חייב להסתפק בממשק שהבנק בנה עבורו. החזון הוא לעבור מבנק שנבנה עבור הלקוח, לבנק שאפשר לבנות איתו".
ב-ONE ZERO אומרים כי הם מודעים לבעיה, ולכן הם מדגישים את הסיכון כבר בשלב החיבור שדורש מהלקוח לאשר במפורש את העברת המידע ואת היקפה. ועדיין, האחריות אינה מסתיימת באישור טכני: הלקוח צריך להבין איזה מידע הוא משתף, היכן הוא נשמר וכיצד הוא עשוי לשמש. כפי שאנשים כבר מעלים לצ'אט בדיקות רפואיות ומידע אישי אחר, גם כאן הם נדרשים להחליט אם התועלת מצדיקה מבחינתם את הסיכון. בבנק ממליצים לבחור בהגדרות שמונעות שימוש בשיחות לצורך אימון המודלים.
בעיה נוספת היא האמינות. הציבור כבר יודע שכלי בינה מלאכותית עלולים "להזות", לטעות או להציג תשובה שגויה בביטחון רב. אלא שהחיבור הישיר לבנק עלול ליצור תחושת ביטחון מופרזת, כאילו עצם העובדה שהמספרים הגיעו ממקור מוסמך מעניקה תעודת הכשר גם לניתוח ולהמלצה שמפיק מהם הצ'אט.
ב-ONE ZERO מסבירים כי "הזיות" נוצרות בין השאר ממידע חסר או שגוי, וכאן המידע אכן אמור להיות עדכני, מסודר ומעובד. אבל גם נתונים נכונים יכולים להוביל למסקנה שגויה אם השאלה נוסחה באופן לא מדויק או אם המודל פירש אותה בצורה בעייתית. לכן, החיבור לבנק עשוי לצמצם חלק מהטעויות, אך גם כשהמספרים נכונים, ההמלצה שמופקת מהם עדיין דורשת שיקול דעת של המשתמש.
נכון לעכשיו מדובר בפיילוט מצומצם, ולא בהשקה רשמית של השירות לכלל הלקוחות. גם היכולת לבצע פעולות עדיין אינה זמינה ותוצע רק בעוד כמה חודשים. ואולם המשמעות של המהלך רחבה יותר מעוד דרך לבדוק יתרה או לעקוב אחר הוצאות.
אם המודל יצליח, ייתכן שהוא יסמן את הכיוון שאליו ילכו לא רק בנקים נוספים, אלא גם קופות חולים, חברות ביטוח, גופי פנסיה, חברות תקשורת ורשויות ציבוריות. במקום להיכנס לעשרות אתרים ואפליקציות, לזכור סיסמאות ולחפש מידע בתפריטים שונים, המשתמש יוכל לנהל הכול מתוך שיחה אחת. במובן הזה, הפיתוח של ONE ZERO הוא לא רק כלי בנקאי חדש, אלא הצצה לעתיד שבו הצ'אט הופך לשער הכניסה המרכזי לחיים הדיגיטליים.
התרעות פיקוד העורף