לדברי הרש, מדובר במסרים שמדברים היטב אל הבייס הפוליטי של בן גביר, אך ספק אם יצליחו לפרוץ מעבר אליו: "בסופו של דבר, רוב הציבור בוחן שר לביטחון לאומי דרך מבחן אחד פשוט - האם הוא מרגיש בטוח יותר, והתשובה שמהדהדת היא 'לא'".
הוא מצביע על כך שלאורך הקדנציה פורסמו שוב ושוב סקרים שהצביעו על תחושת ביטחון אישי נמוכה, חוסר אמון במשטרה ותחושה שהפשיעה אינה מטופלת כראוי: "עבור אזרח שרכבו נגנב, שביתו נפרץ, או שחושש להסתובב ברחוב, הוויכוח עם היועצת המשפטית לממשלה הוא לכל היותר רעש רקע - לא נושא שנוגע לחיי היומיום שלו".
מכאן, אומר הרש, נולדה גם התדמית של "שר הטיקטוק": "פוליטיקאי שנתפס כמי שמעדיף עימותים מתוקשרים, סרטונים והצהרות, על פני טיפול שיטתי בבעיות שבגללן קיבל לידיו את אחד המשרדים המשמעותיים בממשלה".
הרש טוען כי בן גביר החמיץ הזדמנות: "דווקא משום שבן גביר קיבל הזדמנות נדירה להוביל משרד בעל השפעה ישירה על חיי היומיום של אזרחי ישראל, הייתה לו אפשרות להרחיב משמעותית את בסיס התמיכה שלו, ולפנות גם למצביעים שאינם נמנים עם מחנהו הטבעי. במקום זאת, נדמה שבחר - בדומה לבנימין נתניהו בשנים האחרונות - להתמקד בעיקר בשימור הבייס ובהעצמת תחושת העימות מול 'המערכת'. זו אולי אסטרטגיה יעילה לשימור הכוח הקיים, אך ספק אם היא מספיקה כדי להגדיל אותו, במיוחד כאשר רבים בציבור עדיין אינם חשים שינוי ממשי ברמת הביטחון האישי שלהם".
מעבר לשאלת המסרים, עולה גם שאלת הכוח הפוליטי: ברוב הסקרים נעה עוצמה יהודית לרוב סביב 8-10 מנדטים, אך במפלגה לא מתרגשים ומעריכים כי מסקרים אותם נמוך באופן דרמטי, ומצפים לקבל ביום הבחירות הרבה יותר מנדטים. על רקע הדיווחים על חברי כנסת ושרים מהליכוד שמתלבטים האם לערוק ולחבור לעוצמה יהודית, ודברי השר בן גביר עצמו בוועידת הביטחון של ערוץ 14 באותו נושא, במפלגה מקווים שהמעבר של אנשים מוכרים מהליכוד אליהם ימשוך קהל מצביעים נוסף.
כמו כן, על רקע הדיווחים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו דוחף לאיחוד בינם לבין מפלגת הציונות הדתית, במפלגה דוחים על הסף תרחיש כזה, ומבהירים כי עוצמה יהודית תרוץ לבד בכל קונסטלציה - בטענה שקהל המצביעים שלה הוא ייחודי, ואינם אותו קהל כמו של "הציונות הדתית".
התרעות פיקוד העורף