אני חוזר שוב למי שלא מעכל: שר הביטחון, באמצע מלחמה, מבקר בכלא עציר ביטחוני יהודי, מנהל איתו שיחה, ובניגוד לעמדת צה"ל והשב"כ - מנחה לשחרר אותו.
אני מזכיר לכם ששר הביטחון, שהיה חותם בעבר על צווים מנהליים בשטחים, החליט להפסיק להוציא צווים נגד יהודים והותיר את המלאכה למפקד פיקוד המרכז, שהוא הריבון בשטחים, אבל כעת הוא מתערב גם בשיקולים הביטחוניים של צה"ל ושל האלוף ולוקח על עצמו בפועל את האחריות על מעשי ההתנכלות או הטרור היהודי, שעלולים חלילה להביא לתבערה גדולה שתעלה לצה"ל ולמדינת ישראל בדמים ותביא להעתקת כוחות מותשים וסחוטים ממילא מעזה, מלבנון ומסוריה ליהודה ושומרון.
המצב בגדה מתוח ממילא, וצה"ל מזהיר מפני פוטנציאל של פיצוץ, שאת אופיו והיקפו אין לדעת. חמאס המדמם בעזה, אך משתקם, מבקש להעתיק את הטרור לחלקים בגדה - וברקע גם מצוקה כלכלית קשה וייאוש גובר, הנובעים מאי-יציאת פועלים לעבודה בישראל ומהתקרבות לצומת של קביעת יורש לאבו מאזן.
מעבר לסיכונים הביטחוניים המובנים ומעבר לפעילות הממשלה שמאיצה אותם בפועל, המציאות בגדה מקבלת נפח תקשורתי עצום בארה"ב, במזרח התיכון וברחבי העולם וגורמת נזק אדיר לישראל, שאותו ייקח שנים רבות לתקן, אם בכלל. סקר שערכה בשבוע שעבר רשת פוקס ניוז האוהדת יחסית, מלמד שרוב של 60% מאזרחי ארה"ב מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, וזוהי מציאות עגומה וחסרת תקדים.
בוארון מגדף את הרמטכ"ל, משלח בו חיצים, רוצה להפוך עליו שולחן, ושר הביטחון או ראש הממשלה לא קוראים אותו לסדר. כי מבחינתם הוא נושא מסר נכון: הרמטכ"ל אשם בכל, "הוא לא התקפי", כדברי הפריימריסט.
התחושה בבית הלבן היא שנתניהו האיץ בנשיא לצאת למלחמה במתווה להפלת שלטון האייתוללות וגרם לנשיא נזק תדמיתי. אני מניח שראש הממשלה דיבר עם הנשיא על איראן, על הסכנה הגרעינית, ואולי יבקש למנוע גרעין מסעודיה ומטוסי F35 לטורקיה, אבל ייתכן שהנשיא העלה גם את הנושאים שמעניינים אותו, כמו לבנון, סוריה, עזה והמצב הקטסטרופלי בשטחים, ערב פיצוץ. בקרוב נדע.
גם הנשיא טראמפ חש שנתניהו במצבו כבר איננו נכס עבורו, גם לא במפלגה הרפובליקנית, כשם שנתניהו מבין שטראמפ איננו נכס בחירות עבורו. שניהם מאותה הליגה. 1,000 ימי מלחמה וכל הזירות פתוחות.
יחסי ישראל-ארה"ב מקץ 78 שנות עצמאות עומדים להשתנות בכל מקרה ובכל מצב, באופן שיאתגר את הממשלה הבאה, שתידרש לשרטט מחדש תחומי שיתוף פעולה, הבנות, היערכות מחדש ואולי אפילו חלוקת הביצים בסל הישראלי בצורה אחרת עם מדינות נוספות.
3. ישראל תחזור למסלול של שפיות, נורמליות ותיקון בשלושה שלבים עיקריים: הראשון, לאחר הפריימריז בליכוד, שהם איום אסטרטגי על מדינת ישראל וביטחונה מתוקף דברי שרים, פעילותם והחלטותיהם שנועדו לקרוץ לבוחריהם. השלב השני, יום לאחר הבחירות, בהנחה שגוש התיקון מקבל אפשרות להקים ממשלה, גם אם בשלב ראשון ממשלת מיעוט שתצא לדרך ותתחיל במלאכתה.
והשלב השלישי, לאחר שישה חודשים מיום השבעתה של הממשלה, לאחר ביטול החוקים הרעים, כינון חוקים חדשים וראויים, הסרת החרם על בית המשפט העליון, מתן חופש פעולה לרשויות שלטון החוק ושמירה על הפרדת הרשויות, שיקום השירות הציבורי ותחילת תהליך של איחוד, תיקון וריפוי.
והנבחרת הזאת, שעתידה בעזרת הבוחרים להרכיב כאן ממשלת תיקון, ריפוי ואחדות - היא עם שנות ניסיון גוברות על אלו של ממשלת המשתמטים, העריקים ומשרתי עצמם. אין פחד, אין ייאוש, רק תקווה וצו 8 לקלפיות.
בנוסף לאלו, זימן אותי הגורל לחיות עם משפחתי, ילדיי ונכדיי בקיבוץ להבות חביבה, המנציח את שמה ומהווה מצבה חיה לזכרה של חביבה רייק ז"ל, לצד גבעת חביבה. מייסדי הקיבוץ שלי, חניכי השומר הצעיר מסלובקיה, אודים מוצלים מאש מאושוויץ-בירקנאו, עברו את ההכשרה לאחר עלייתם בקיבוץ מענית, קיבוצה של חביבה רייק, והחליטו להנציח את שמה בהקמת קיבוץ חדש. כל ילד בקיבוץ מבקר ב"גינת חביבה" ולומד עליה.
דור חשב שגם אחרי העלאת עצמותיה לקבורה בהר הרצל יש מקום להנצחה - ביחד עם חברה רפאל רייס - גם בפראג. הוא לא הרפה, ובסיוע נציג משרד הביטחון בפראג דודי ישראלי והשגריר, הם פנו לאריה מועלם במשרד הביטחון ולאנשיו, אשר הקימו את האנדרטה ופעלו למימוש ההנצחה.
אל הטקס המרגש הגעתי ביחד עם משלחת של התנועה הקיבוצית ומקיבוצה של חביבה רייק, קיבוץ מענית, ונשאתי דברים כנציג התנועה, כחבר להבות חביבה וכדובר צה"ל לשעבר.
זו גם ההזדמנות לספר לכם על הקשרים העמוקים בין צ'כיה לישראל ועל ההערצה של ראשי הביטחון והצבא כאן למשרד הביטחון, לתעשייה הביטחונית הישראלית וצה"ל ועל עומק שיתוף הפעולה שעומד לגדול בקרוב עוד יותר.
עשרות שנים אחרי, במבצע מורכב בשנת 2021, העביר משרד הביטחון את עצמותיו מפראג להר הרצל, לאחר ששנים קודם לכן, המסמכים והעדויות שנצטברו הביאו להכרה בו כחלל צה"ל.
אריה מועלם ואנשיו מספרים לי כאן בפראג על הקשר שהם מקפידים לקיים עם כ-3,000 בני משפחות שכולות שמתגוררים בניכר, כדי לבטא את המחויבות הבלתי נגמרת של מדינת ישראל לקורבנם. גם כאן, בפראג, התקיים השבוע מפגש מרגש עם בני משפחות שכולות שמתגוררים כאן.
ואני יכול לקבוע כאן ממרום ניסיוני ותפקידיי וביקוריי ברחבי העולם, שאין עוד מדינה ואין עוד צבא שנוהגים בחרדת קודש שכזו ביקירי האומה ובגיבוריה.
שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.
התרעות פיקוד העורף