אז הקרדיט כמובן מגיע ליועציו. לאסטרטגים, למוחות שמיצבו את דמותו, לאלה שהבינו שהעולם של תשדירי הבחירות הוא אאוט והמענה האישי בפייסבוק הוא אין. וכך היה. בקמפיין של אובמה הופעלו כמויות של אנשים שענו אחד-אחד לכל הודעה בפייסבוק בדמותו ובשמו של אובמה והיה זה אירוע פורץ דרך שסחף את העולם הפוליטי שנים אחריו. פוליטיקאי מדבר ישירות עם האזרחים.
מכונת ה-AI היא אירוע פורץ דרך בעולם הקמפיינים. היא מקטינה עד מייתרת את כוחם של שלטי החוצות, של המודעות המבהילות, של תסריטים משוחקים. היא מושכת את העין לתוך הטלפון לעוד כמה שניות להכיר את "הסיפור" והיא הופכת לשיחת המסדרון עד לרמה של כותרות במהדורות החדשות.
עיטור הנשיא
גילוי נאות, הייתי סטודנטית ברייכמן לפני 20 שנה (18 שנה, אבל כאמור ייצור הדרמה...), ופרופ' רייכמן קרא לי וקורא לי עד היום "פרא אדם", שבעולמו זו מחמאה גדולה לרץ נגד הרוחות והמכות בדרכו שלו עד למטרה.
כך בדיוק עשה מורי ורבי. זכורה לי היטב התקופה שבה הקולגות שלו לעגו לו על המכללה, על המוסד הפרטי. שמו לו רגליים והוא המשיך בדרכו עד שהצליח להפוך את החזון שלו לאוניברסיטה יוקרתית. הפרופ' המכובד הכיר כל סטודנט שחזה לו גדולות, והוא יודע לזהות כוכבים אחד-אחד, משום שהוא אדם שרואה עשרה צעדים קדימה.
מערכת החינוך במדינת ישראל, איך נאמר, נו - אתם מכירים את עמדתי - צריכה עוד רייכמנים כאלה. אנשי מקצוע יצירתיים עם חזון, עם אומץ, שלא מפחדים מהביקורת אלא רק מתודלקים ממנה, שמאמינים בבניית מנהיגות ומבינים שלימודים לא עושים רק דרך הספרים אלה הרבה דרך הפרקטיקה. וכך גם אני זכיתי בלימודי התקשורת שלי להכיר את אנשי התקשורת המובילים בישראל דאז, חלקם נשארו עד היום חבריי ויועצי הסתרים שלי. זכיתי.
החופשה
כל זה בזמן שמשפחות אירופיות אחרות עוד מחפשות את כרטיס הכניסה. האירוע הזה הזכיר לי ריצה למקלטים ציבוריים. באיזו מהירות, באיזו יעילות, ואיזה הווי תוך כדי. אין על הפרקטיות הישראלית. זר לא יבין זאת.
התרעות פיקוד העורף