אלא שהמספר המשמעותי ביותר נמצא דווקא מחוץ לשלושת השמות: 63% ממצביעי הקואליציה השיבו כי אף אחד מהם אינו מתאים בעיניהם לראשות הממשלה, ו־7% נוספים השיבו כי אינם יודעים. כלומר, איזנקוט אמנם מוביל מבין שלושת המועמדים שהוצגו, אך הסקר רחוק מלהצביע על פריצה משמעותית שלו לתוך מחנה הקואליציה. להפך: רוב מוחלט של מצביעי המחנה אינו בוחר באף אחד משלושת אנשי האופוזיציה.
הקרב על הימין
לפי טוכפלד, כדי לנצח אין לאיזנקוט צורך לשכנע דווקא את המצביעים בתל אביב, שיכולים לבחור גם בבנט או ביאיר גולן. מבחינתו, המפתח נמצא אצל תושבי הצפון - ביישובים כמו דוב"ב ודלתון - וכן במושבים במרכז המזוהים מסורתית עם הימין. גם הפעילות הציבורית שלו, לטענת טוכפלד, מכוונת בהתאם. איזנקוט מרבה להגיע לאותם אזורים שבהם נמצא קהל היעד שאותו הוא מבקש להעביר מגוש לגוש.
איזנקוט מצדו אינו פוסל שיתוף פעולה עם רע"ם לצורך הקמת קואליציה שתביא להחלפת נתניהו. הדברים הללו מספקים לליכוד חומר לקמפיין שמטרתו העיקרית היא להשאיר את מצביעי הימין במקום - גם אם אינם מרוצים מהקואליציה הנוכחית.