לפי החוקרים, הפחתה מתונה של כמות החלבון עשויה להשפיע לטובה על חילוף החומרים ועל מנגנונים תאיים הקשורים להזדקנות, אבל עדיין לא הוכח שהיא מאריכה את חייהם של בני אדם.
יותר מ-350 מחקרים תחת זכוכית מגדלת
הסקירה פורסמה בסוף חודש יולי בכתב העת המדעי Cell Press Blue ונערכה בידי חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. החוקרים בחנו יותר מ-350 מחקרים שעסקו בקשר שבין חלבון, חומצות אמינו, הזדקנות, משקל גוף, סוכר בדם ותפקוד התאים.
המחקרים שנכללו בסקירה נערכו בשמרים, זבובים, תולעים, מכרסמים ובני אדם. בחלק מהמחקרים בבעלי חיים, הפחתת חלבון האריכה את תוחלת החיים גם בלי להפחית את מספר הקלוריות הכולל. בעלי החיים הציגו שיפור ברגישות לאינסולין, ירידה בכמות השומן ושינויים במערכות תאיות שאחראיות על גדילה, תיקון נזקים ותגובה למזון.
אלא שכאן נמצאת גם ההסתייגות החשובה ביותר: זבוב, עכבר או תולעת אינם בני אדם. מחקרים בבעלי חיים מאפשרים להבין מנגנונים ביולוגיים, אבל לא ניתן להסיק מהם ישירות שתפריט דל חלבון יאריך את חיי האדם. בבני אדם נערכו עד כה בעיקר מחקרים קטנים וקצרים, שבדקו מדדים כמו משקל, רמות סוכר ורגישות לאינסולין, ולא תוחלת חיים, התקפי לב, סרטן או תפקוד בגיל מבוגר.
בחלק מהניסויים בבני אדם, אנשים שהפחיתו את צריכת החלבון איבדו משקל ושומן ושיפרו את רמות הסוכר בצום. בחלק מהמקרים השינויים התרחשו למרות שהמשתתפים לא אכלו פחות קלוריות, ולעיתים אף אכלו מעט יותר. החוקרים סבורים שהגוף מגיב למחסור יחסי בחלבון באמצעות שינוי הורמונלי ומטבולי, אבל עדיין לא ברור אם ההשפעה נשמרת לאורך שנים.
ההורמון שנקשר להזדקנות בריאה
הסקירה בחנה גם את חומצות האמינו, אבני הבניין שמהן הגוף מייצר חלבונים. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למתיונין, איזולאוצין וּואלין. מחקרים בבעלי חיים העלו שצריכה גבוהה מדי של חלק מחומצות האמינו האלה עלולה להפעיל ללא הפסקה מערכות בגוף שמעודדות גדילה.
הפעלת מסלולי גדילה חיונית בילדות, בתקופת ההיריון, בזמן החלמה ובבניית שריר. אבל כשהמסלולים האלה נשארים פעילים לאורך זמן אצל מבוגר שאינו פעיל, הם עשויים להיות קשורים להשמנה, לדלקת, לפגיעה באיזון הסוכר ולמחלות המתפתחות עם הגיל.
מי באמת זקוק ליותר חלבון?
האוכלוסיות שאסור להן לצמצם לבד
מנגד, הפחתת חלבון עלולה להיות מסוכנת לאוכלוסיות מסוימות. בגיל המבוגר הגוף מאבד בהדרגה מסת שריר, תהליך שעלול להוביל לחולשה, לנפילות, לשברים ולאובדן עצמאות. קשישים רבים כבר צורכים פחות חלבון מהדרוש בשל ירידה בתיאבון, מחלות כרוניות, קשיי לעיסה או בדידות. אצלם, צמצום נוסף של החלבון עלול להאיץ את אובדן השריר.
גם ילדים ובני נוער זקוקים לחלבון לצורך גדילה והתפתחות. נשים בהיריון, אנשים שמחלימים מניתוח או מפציעה, חולים הסובלים מתת תזונה וספורטאים עשויים להזדקק לכמויות גבוהות יותר. במצבים אלה, מעבר עצמאי לתפריט דל חלבון ללא ייעוץ רפואי או תזונתי עלול להזיק.
החוקרים גם לא קבעו מהי הכמות המדויקת שכדאי לכל אדם לאכול. ההמלצה תלויה במשקל, בגיל, במסת השריר, ברמת הפעילות הגופנית, בתפקוד הכליות, במחלות הרקע ובהרכב הכללי של התפריט. אדם בן 30 שמתאמן ארבע פעמים בשבוע לא זקוק לאותה כמות חלבון כמו אדם בן 30 שיושב רוב היום, וקשיש הסובל מירידה במסת השריר זקוק להערכה שונה לחלוטין.
יותר חלבון לא בהכרח אומר יותר בריאות
הסקירה מערערת בעיקר על ההנחה שיותר חלבון תמיד טוב יותר. מוצרים שמציגים כמות חלבון גבוהה על האריזה אינם בהכרח בריאים יותר, במיוחד אם הם מכילים גם סוכר, שומן, מלח או כמות קלוריות גבוהה. אבקת חלבון או חטיף מועשר אינם תחליף אוטומטי לארוחה מאוזנת, לירקות, לפירות, לקטניות ולפעילות גופנית.
החוקרים מבקשים כעת לערוך מחקרים ארוכי טווח בבני אדם, שיבדקו לא רק משקל ורמות סוכר, אלא גם כוח שריר, מחלות לב, סרטן, תפקוד קוגניטיבי, שבריריות ותמותה. הם מבקשים לברר אם ניתן להפחית חומצות אמינו מסוימות בלי לצמצם את כלל החלבון, ואיך ניתן להתאים את ההמלצות לגיל ולרמת הפעילות של כל אדם.
התרעות פיקוד העורף