בסרטון שפרסמה ברשת X, גוטליב טענה כי התגובה המתנצלת שפרסם השר לאחר הסערה - שבה כתב כי הניסיון להציג את דבריו כקריאה להדחה הוא "שקר מוחלט" וחלק מ"קמפיין פוליטי" - מוכיחה שהוא נסוג תחת לחץ במקום לעמוד מאחורי ההחלטה לפטר אלוף שלטענתה "מרד" בסמכותו.
זו אינה הפעימה הראשונה שבה גוטליב וכ"ץ מתנגשים בפומבי. בחודש מאי חתם כ"ץ, לאחר עיכוב ממושך, על תעודת חיסיון שנדרשה לצורך ניהול ההליך הפלילי נגד גוטליב. החתימה סללה את הדרך להגשת כתב אישום נגדה בגין גילוי ופרסום מידע חסוי בניגוד לחוק השב"כ, לאחר שגוטליב חשפה את זהות בן זוגה של פעילת המחאה שקמה ברסלר כאיש שב"כ.
גוטליב לא חסכה אז ביקורת גם מכ"ץ עצמו, וברשת X כתבה בסרקזם על מהלכו של השר: "מחיאות כפיים סוערות למיארה. הודיעה זה עתה על הגשת כתב אישום נגדי, בהמשך לחתימת ישראל כ"ץ על תעודת חיסיון".
כ"ץ מצדו ניסה לרכך את המתיחות והצהיר כי יפעל בכל כוחו לסייע לגוטליב במאבקה נגד הסרת חסינותה, אך הפרשה חשפה כבר אז את חוסר האמון העמוק בין השניים - כאשר גוטליב ראתה בעיכוב החתימה ובעצם קיומה פגיעה בה, וכ"ץ נאלץ לאזן בין מחויבותו הפורמלית לבין נאמנותו הפוליטית לחברת מפלגתו.
גוטליב איננה קול בודד. פרשת הדחת בלוט חשפה סדק רחב יותר במערכת הפוליטית, כולל בתוך מחנה הימין והקואליציה עצמה. בכירים נוספים בליכוד הביעו ביקורת על המהלך של כ"ץ ומסרו ל'מעריב': "גם אם אתה רוצה לפטר את האלוף - לא עושים את זה ככה בשידור. הפוליטיזציה שמוביל כ"ץ בגזרת המינויים בצה"ל תהרוס את צבא העם".
כ"ץ עצמו, בתגובה לביקורת, ניסה להציג את ההודעה כפעולה מתוכננת ולא כהדחה נחפזת, וטען כי הניסיון להציגה אחרת הוא "ניסיון תקשורתי להסיט את הדיון מהשאלה האמיתית" - מי יכהן כשר הביטחון בממשלה עתידית.
עם זאת, האופן שבו נמסרה ההודעה - ללא תיאום עם הרמטכ"ל ובמסגרת ריאיון טלוויזיוני פומבי - ממשיך להעסיק את המערכת הפוליטית, כאשר הביקורת של גוטליב ושל אחרים בליכוד, מדגישה עד כמה חצה כ"ץ קו שגם בתוך מחנהו שלו נתפס כבעייתי.
התרעות פיקוד העורף