בית הדין הפך למעשה את אחת ההחלטות המרכזיות שקיבלה ועידת הליכוד בשבוע שעבר. הוועידה אישרה, ברוב זעום של חמישה קולות בלבד, את המהלך שקידמו יו"ר הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר ועדת החוקה של התנועה, השר חיים כ"ץ, לפתיחת המחוזות בפני נבחרי ציבור מכהנים ולשעבר.
אלא שבית הדין קבע כי חברי כנסת, שרים וסגני שרים לא יוכלו להשתמש במחוזות כנתיב התמודדות חלופי. עוד נקבע כי חבר כנסת מכהן לא יוכל להתמודד במשבצת של הבטחת ייצוג, אלא אם יתפטר מהכנסת ולא יקבל מימון מאוצר המדינה.
המקום ה-35 חוזר לרשימה הארצית; העתירות לפיצול המחוז נדחו
לצד ההכרעה המרכזית, קיבל בית הדין עתירות נוספות. בין היתר נקבע כי המקום ה־35 ברשימת הליכוד יוחזר לרשימה הארצית ולא ישוריין לאישה, לאחר שהתברר כי ייעודו כמשבצת להבטחת ייצוג נשים נבע מתקלה ולא אושר בוועדת החוקה של התנועה.
עוד נקבע כי לצורך הבטחת ייצוג ייחשב לעולה מי שעלה לישראל לאחר 1 בינואר 1990. בנוסף, המועד להגשת מועמדויות, לשינוי מסלול ההתמודדות בין הרשימה הארצית, המחוזות ומשבצות הבטחת הייצוג, וכן לפרישה מהמרוץ תוך קבלת החזר מלא של אגרת הרישום — יוארך ב־48 שעות. מנגד, שמונת השריונים שהעניקה ועידת הליכוד לנתניהו נותרו בתוקף. בכך ממשיך יו"ר הליכוד להחזיק ביכולת להשפיע באופן משמעותי על הרכב הרשימה הסופית, גם לאחר שבית הדין ביטל את המהלך שנועד לאפשר לנבחרי ציבור להתמודד במחוזות.
בית הדין התייחס גם לטענה המתוקשרת שלפיה נתניהו נרשם כמי שהצביע בוועידה אף שלא הצביע כדין. הדיינים דחו את הטענה באופן חד־משמעי וקבעו כי לא הוצגה כל ראיה התומכת בה. לדבריהם, בפרוטוקול הקלפי קיים תיעוד מסודר של הצבעתו, שנערכה בהתאם לאילוצים הביטחוניים. בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה גם על ההדלפות לתקשורת במהלך בירור העתירות.
התרעות פיקוד העורף