במשך שנים הסתמכו מפלגות על מידע שהועבר מהקלפיות למטותיהן, כדי לזהות בזמן אמת אילו תומכים כבר הצביעו ומי עדיין לא הגיע. המידע הוזן ליישומונים דוגמת אלקטור ואפשר למטות להפעיל מערכי המרצה ממוקדים באמצעות מסרונים, שיחות טלפון, פעילים ולעיתים גם פנייה מדלת לדלת.
משמעות ההחלטה היא שהמפלגות לא יוכלו עוד להסתמך על דיווחים שוטפים מתוך הקלפיות כדי לדעת אילו מתומכיהן כבר הצביעו ומי טרם הגיע לממש את זכותו. עד כה שימש המידע להפעלת מערכי שטח ממוקדים, שכללו הודעות טקסט, שיחות טלפון, פניות אישיות ולעיתים אף הגעה לבתי המצביעים.
הפגיעה העיקרית: הליכוד והמפלגות החרדיות
הפגיעה המרכזית צפויה להיות במפלגות שהשקיעו במשך שנים בבניית מאגרי מידע, מיפוי תומכים ומערכי שטח יעילים - ובראשן הליכוד, ש"ס ויהדות התורה. גם ישראל ביתנו ומפלגות נוספות השתמשו במערכות דומות, אך עבור המפלגות בעלות מנגנוני השטח החזקים מדובר בכלי מרכזי במיוחד ביום הבחירות.
"היתרון שלהן הוא גם ארגוני וקהילתי, ולכן הן צפויות להתאים את עצמן", אמר. "הפגיעה תשפיע גם על מפלגות נוספות שמשתמשות בכלי ניהול קמפיינים מתקדמים, אך בעוצמה שונה. מפלגות עם שטח חזק ויכולת התארגנות ימשיכו להחזיק ביתרון משמעותי".
במילים אחרות, ההחלטה עשויה לצמצם את יתרונן הטכנולוגי של המפלגות הגדולות, אך לא בהכרח למחוק את יתרונן המבני. מפלגות חרדיות, למשל, נשענות גם על קהילות מאורגנות, מוסדות, רבנים, מוקדים שכונתיים ורשתות חברתיות צפופות. גם לליכוד מערך פעילים ותיק ומבוסס, שאינו תלוי רק באפליקציה.
טנא סבור כי ההחלטה תאלץ את המפלגות לחזור במידה מסוימת לשיטות מסורתיות יותר של הנעת בוחרים. "בחירות לא מנצחים רק באמצעות מסכים ואלגוריתמים, אלא באמצעות אנשים, ארגון ויכולת להפוך תמיכה שקטה ועקבית להצבעה בקלפי", אמר. לדבריו, "האפליקציה היא רק הכלי, אבל המכונה האמיתית היא השטח ויכולת הנעת הבוחרים. הטכנולוגיה בהחלט יכולה לשנות את חוקי המשחק, אבל מי שיודע לארגן אנשים עדיין ינצח בענק את המשחק".
"חוק הגנת הפרטיות אינו מושעה ביום הבחירות"
החלטתו של סולברג ניתנה בעקבות פנייתו של עו"ד שחר בן מאיר, שטען כי העברת מידע מהקלפיות למטות המפלגות פוגעת בפרטיות הבוחרים. לטענתו, נציגי המפלגות היושבים בוועדות הקלפי אינם רשאים להוציא מהן מידע לצורך עדכון רשימות הבוחרים והפעלת מערכי המרצה.
סולברג קיבל את הטענה וקבע כי העברת המידע עומדת בניגוד לדין. הוא הבהיר כי תפקידם של נציגי המפלגות והמשקיפים בקלפי הוא לפקח על תקינות הליך הבחירות ועל טוהר ההצבעה - ולא לאסוף מידע על הבוחרים ולהעבירו בזמן אמת לגורמים חיצוניים. פרופ׳ יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, אומר כי ההכרעה מגינה על "זכותו של אדם להשתתף בבחירות מבלי להיות נתון למעקב פוליטי".
הוא הוסיף כי חשאיות הבחירות אינה מסתכמת בכך שאיש אינו יודע איזה פתק הונח במעטפה. "הזכות לבחור כוללת גם את הזכות שלא להיות חלק ממנגנון פוליטי שעוקב אחר עצם ההשתתפות בבחירות".
בוועדת הבחירות הסבירו כי הפנייה הנוכחית נוסחה באופן שונה מההליכים הקודמים. לדבריהם, בן מאיר פנה הפעם לסולברג מכוח סמכותו המנהלית כיו"ר ועדת הבחירות וכאחראי על ועדות הקלפי, ולא במסגרת עתירה לפי חוק דרכי תעמולה או בטענה ישירה להפרת חוק הגנת הפרטיות. לכן, לטענת הוועדה, גם התוצאה המשפטית הייתה שונה.
התרעות פיקוד העורף