בתחילת אוקטובר 2023 כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון עם ראשי מערכת הביטחון תחת הכותרת "הערכת מצב רב-זירתית". הוא לא ידע שבעוד שבוע ימצא את עצמו בתוך רב-זירתיות כזו בדיוק. אבל הוא היה צריך לדעת. הידיעה הזו הייתה מונחת לו ליד הרגליים, מתחת לפנס. היה צריך רק להסתכל עליה. אבל נתניהו העדיף להמשיך לרוץ עם ההפיכה המשטרית, עילת הסבירות וכו'. זה היה דחוף לו בהרבה. בדילמה בין ביטחון המדינה וחיי אזרחיה לביטחונו האישי וחירותו, אין דילמה.
מחשבה מעמיקה מעט יותר הייתה מגדירה מראש את חמאס כגורם הראשי ("ארגונים") שממנו עלולה להיפתח הרעה. איראן ("מדינות") היא ההשראה שתלבה את האירוע. מבחינת איראן וחמאס, הסכם ישראל-סעודי הוא אסון. מכת מוות. קבורת חמור לחלום הג'יהאד והשמדת ישראל. ולכן, נתניהו הבין והזהיר.
צריך להדגיש: בניגוד לאליבי הקבוע שלו - לא הזהירו אותי ולא אמרו לי ולא העירו אותי - מי שהזהיר היה דווקא הוא. נתניהו. בקולו. באותו דיון, ימים ספורים לפני הטבח. הזהיר מפני "אפשרות חבלה" בהסכם ישראל-סעודיה על ידי "ארגונים". איך מחבלים בהסכם? פותחים במלחמה.
כמה ימים קודם, ב-21 בספטמבר 2023, פרסם צייצן טוויטר בשם TULIP את הציוץ הזה: "עוד זווית בסיפור עם סעודיה: כרגע סעודיה מתנה את ההסכם בתיאום עם הפלסטינים. בגלל שההנהגה הפלסטינית מפוצלת בין חמאס בעזה לאש"ף בגדה, האם הסיפור הזה יכול להביא לחימום הגזרה על ידי חמאס במטרה למנוע הסכם? או שאולי גם הם בתוך הדיל? אני עדיין על הימור שלא יהיה הסכם".
בדיעבד: לא, חמאס לא היו בתוך הדיל. הם היו עמוק בתוך ההכנות להתקפה. בדיוק כפי שנתניהו הזהיר, בדיוק כמו שטוליפ (ולא רק הוא) הבין. הדיל כלל רק את הרשות הפלסטינית. וטוליפ צדק: לא היה הסכם בסוף. נבואת נתניהו התגשמה בדרך המפלצתית ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ב-7 באוקטובר בשעה 7 ועשרה בבוקר, 40 דקות אחרי שהחלה המתקפה, צייץ TULIP בטוויטר: "מהמר שזה מהלך רציני מאוד שנועד למנוע את העסקה עם סעודיה".
הוא מצייץ את זה כשנתניהו עוד לא התאפר, לקראת יציאת לקריה. הוא מצייץ את זה כשאף אחד במטכ"ל, באוגדת עזה, בבור שבקריה ואפילו בשב"כ, לא מבין מה קורה. אזרח מהשורה שמכנה את עצמו בשם של פרח, מבין את הסכנה 16 יום קודם ומזהה את האינסנטיב דקות אחרי תחילת המתקפה. הייתי ממנה אותו לראש אמ"ן.
זוכרים מה אמר נתניהו כשהעירו אותו בשש בבוקר עם החדשות על מתקפת הרקטות (עוד לא ידעו שיש גם פלישה קרקעית)? "למה הם יורים?", הוא שאל. על פניו, שאלה מוצדקת. רק כמה ימים קודם נתניהו אישר לחמאס סדרה ארוכה של הטבות. אבל בתכלס, נתניהו ידע את התשובה לשאלה של עצמו. הם יורים כדי לעצור את הנורמליזציה עם סעודיה. אתה עצמך הזהרת מזה לפני כמה ימים. לא זוכר?
עיוור בשדה מוקשים
מה אנחנו צריכים להבין מכל זה? לא הרבה, למעט התובנה הברורה והבוהקת הזו: נתניהו, שמחזיק מעצמו מדינאי, לא מסוגל לקרוא שני צעדים קדימה. כמו ביציאה האסונית מהסכם הגרעין, כשלא הבין שאין לו פלאן B, שאין אלטרנטיבה, שיציאה מההסכם תקדם את איראן לגרעין, כמו בהכרזה הכושלת על הפלת המשטר האיראני, כך גם בעניין עזה. להגיד לעצמו דבר פשוט: אני הולך לשלום עם סעודיה. מוחמד דף וסנוואר רואים בזה תבוסה היסטורית בממדים תנ"כיים. זה סותם עליהם את הגולל. הם ינסו לעשות משהו.
במקום לקרוא בבהילות לכל ראשי מערכת הביטחון, לאוורר מיד את כל המודיעין (ודרך זה אולי לעלות על "חומות יריחו"), לאכוף על הצבא העלאה דרמטית של כוננות עד אחרי חתימה על ההסכם, תגבור כוחות וכו', נתניהו מנחה באותו דיון שכינס כמה ימים לפני הטבח להגביר את ההקלות לפלסטינים.
זה לא שהם לא העירו אותו בבוקר. זה הוא, שלא העיר אותם בזמן. זו הקונספציה האמיתית. מי שהולך לשלום עם סעודיה ויודע שהאויב המר ביותר שלו יראה במהלך הזה את סתימת הגולל על חלומותיו, חייב לאמץ קונספציה שלפיה אין מצב שחמאס לא ינסה לסכל את ההסכם. את זה היה צריך להבין נתניהו. זה התפקיד של "מר ביטחון". זה התפקיד של מי שהצהיר כמה חודשים קודם ש"עכשיו זו המשמרת שלנו. עכשיו זו האחריות שלנו. עכשיו זו האחריות שלי". של מי שהסביר באריכות לרינה מצליח ששרי ביטחון ורמטכ"לים מתחלפים, אבל אין לזה שום משמעות. בנושאי ביטחון, רק ראש הממשלה מקבל את ההחלטות.
המחדל הזה הוא העמוק והמחריד בתולדות המדינה. לנווט בשדה מוקשים מזרח-תיכוני בלי לראות צעד אחד קדימה. להגיד שיש בהמשך מוקש ואז לעלות עליו בשאננות. בלי להגיד רגע, בואו נאבטח את האגף המסוכן שממנו עלולה להיפתח הרעה, כשאנחנו קוברים סופית את חמאס ואת המדינה הפלסטינית.
לא היה צריך את ארבעת מכתבי אמ"ן וגם לא את כל ההתרעות של בכירי המערכת ואפילו לא את שר הביטחון יואב גלנט. כל מה שנתניהו היה צריך זה להבין את האזהרה של עצמו, להוריד את המשקפיים הוורודים המגוחכים שהרכיב, להפסיק את מסע החופשות המתוקשר עם "רעייתי" ולשמור על ביטחון ישראל, כפי שאמור היה לעשות. אלא שכפי שכבר נכתב כאן, לא ביטחון ישראל היה בראש מעייניו, אלא ביטחונו שלו.
התרעות פיקוד העורף