הצעת ההחלטה, שתובא לאישור השרים, קובעת כי ההכרזה תוארך בכל רחבי המדינה עד ה-8 בספטמבר, בכפוף לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לקראת פקיעתה תיערך הערכת מצב נוספת, ועל בסיסה יוחלט אם יש צורך בהארכה נוספת.
המשמעות המעשית של ההכרזה היא שמירת הסמכויות המורחבות של צה"ל ושל פיקוד העורף למקרה של הידרדרות ביטחונית. סמכויות אלה כוללות, בין היתר, הוראה על שהייה במרחבים מוגנים, הגבלת לימודים, מתן הנחיות לארגוני עזר והטלת מגבלות נוספות שנועדו להגן על חיי אדם ורכוש.
עם זאת, במסמך מודגש כי נכון לעכשיו לא הוטלו מגבלות על האוכלוסייה האזרחית. עוד נכתב כי ככל שיחול שינוי מהותי במצב הביטחוני, ניתן יהיה לבטל את ההכרזה או לצמצם אותה רק לאזורים שבהם יהיה בה צורך. לפי משרד הביטחון, כל עוד אין הנחיות פעילות, ההשפעה הכלכלית של ההכרזה על המשק צפויה להיות זניחה.
ההכרזה על מצב מיוחד בעורף ניתנה לראשונה ב-28 בפברואר, עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" והמתקפה המשותפת של צה"ל וצבא ארצות הברית נגד יעדים באיראן. זמן קצר לאחר מכן החל ירי איראני נרחב לעבר ישראל, ובהמשך הצטרף גם חיזבאללה ושיגר מלבנון טילים, רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במהלך הלחימה שוגרו לעבר ישראל מאות טילים וכטב"מים, נגרמו פגיעות בנפש וברכוש ונרשמו פגיעות ישירות בבתי מגורים, ובהן גם אירועים רבי נפגעים. מאז הוארכה ההכרזה בשורה של החלטות ממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון.
לפי הייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון, מדובר בהחלטה ביטחונית דחופה וחיונית, קצרת מועד, שאינה כובלת את שיקול דעתה של הממשלה הבאה.
התרעות פיקוד העורף