המשט יצא בשני סבבים. מי שעמד מאחורי ארגון המשט הוא בכיר חמאס חו"ל זאהר אל-ביראווי. בישראל מבינים כי מטרת המשט הייתה לא רק ליצור פרובוקציה ולפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל, אלא גם ליצור סגר ימי על תנועת השיט לישראל בים התיכון. בחיל הים זיהו במהלך הפעולה מול חופי כרתים כי המשט התפצל לשניים.
בתחילה עלתה סברה כי כוונת הפיצול הייתה להקשות על לוחמי חיל הים, ובהם לוחמי הסטי"לים ולוחמי שייטת 13, להשתלט על הספינות. אולם בצה"ל מבינים כי מדובר היה במארב טקטי, כאשר חלק מהספינות התכוונו לחסום את נתיב השיט של אוניות הסוחר המפליגות בים התיכון מזרחה לעבר ישראל.
האיום האיראני עובר גם לים התיכון
בחיל הים מבינים כי תרחיש של חסימת המרחב הימי של ישראל בים התיכון הוא אופציה שבאמצעותה איראן מנסה לפעול מול ישראל. בתחילת מלחמת "חיצי הצפון" פגעו חיל הים וחיל האוויר ביותר מ-80% מטילי הקרקע-ים של חיזבאללה, וכן במרבית אנשי הכוח של חיזבאללה שהיו אמונים על הפעלת מערך הטילים הזה, שנחשב לזרוע האסטרטגית של חיזבאללה והיה המערך הסודי ביותר של הארגון. לחיזבאללה היו מספר טילים מסוגים שונים, בהם C-704 ו-C-802: טילים מונחים מתוצרת סינית ואיראנית, המגיעים לטווח של כ-120 ק"מ. טיל מסוג C-802 הוא זה שפגע באח"י חנית במהלך מלחמת לבנון השנייה.
במקביל היו להם טילי גאדר (Ghader): טיל שיוט מתקדם בעל טווח מוגדל של עד 200 ק"מ, וכן את טיל היאחונט מתוצרת רוסית, שעבר שדרוגים בתעשייה הצבאית האיראנית. במהלך מלחמת חרבות ברזל ביצע חיל הים פעולות ליווי של ספינות סוחר לישראל וממנה, כדי למנוע ניסיונות פגיעה בהן במסגרת הכוונה האיראנית להטיל מצור ימי על נתיבי השיט לישראל וממנה בים התיכון.
בשבוע שעבר קיים חיל הים תרגיל ענק, שבו לקחו חלק כל מערכי ההגנה וההתקפה של חיל הים בכל זירות הלחימה — מהצפון ועד עזה, בים התיכון וכן בזירת ים סוף. בין התרחישים שתרגלו הכוחות היה ניסיון להטיל מצור ימי בים התיכון על תעבורת השיט לישראל.
בצה"ל אומרים כי ניסיון כזה ייחשב מהלך של פגיעה אסטרטגית בישראל, מה שעשוי להוביל לפעולת תגובה משמעותית ביותר של ישראל.
התרעות פיקוד העורף