מטרת העתירה של השכל הייתה לאפשר לה להתפלג מסיעת הימין הממלכתי כ"חברת כנסת המתנגדת למיזוג" בהתאם לסעיף 59(3) לחוק הכנסת, ובכך להציב עצמה כסיעת יחיד הזכאית ליחידת מימון מפלגות ולתקציב הוצאות שוטפות.
בפסק הדין ציין הנשיא עמית כי כלל נקוט במשפט הישראלי הוא שבסוגיות הנוגעות לבחירות נדרשת הקפדה יתרה על מועדים. אף שהסכם המיזוג המקורי נחתם עוד במרץ 2025, השכל בחרה לפעול רק ימים ספורים לפני "היום הקובע" לפי חוק מימון מפלגות (18-19 ביולי 2026).
בית המשפט הוסיף וקבע כי השיהוי אינו רק פרוצדורלי, אלא פוגע בבסיס הטענה עצמה: "העותרת לא עשתה דבר לצורך מימוש זכותה לאחר שנחתם ההסכם... מעבר לכך שמדובר בשיהוי, יש בכך כדי לכרסם בבסיס לטענה שהעותרת מתנגדת למיזוג. להתנגדות זו לא הוצג תיעוד מזמן אמת... כלומר, ספק אם מתקיימים בעותרת - במישור המהותי - תנאיו של סעיף 59(3) לחוק הכנסת".
במהלך הדיונים התברר כי ב-14 ביולי 2026 סיכמו ראשי סיעות הליכוד והימין הממלכתי על שינוי במתווה: חלף מיזוג סיעתי בפועל בכנסת ה-25, מימוש ההסכם ייעשה בדרך של ריצה משותפת ברשימת מועמדים אחת לבחירות לכנסת ה-26. השכל טענה כי מהלך זה נועד לעקוף את החוק ולמנוע ממנה את מימוש זכויותיה.
עם זאת, השופטים הבהירו כי אינם נוהגים להתערב בהסכמים פוליטיים אלא במקרים קיצוניים של אי-חוקיות או פגיעה קשה בתקנת הציבור: "בקשת העותרת לכפות על הסיעות הלכה למעשה הליך של מיזוג, על פי הסכם המיזוג שנחתם בשעתו ביניהן, פירושה אכיפת הסכם פוליטי בניגוד לרצון המאוחר של שתי הסיעות לשתף פעולה בדרך לגיטימית אחרת של ריצה משותפת... מנקודת מבט זו, דומה כי הסעדים שהתבקשו בעתירה הם מרחיקי לכת".
הנשיא עמית הוסיף וציין כי אמנם מהלך של מיזוג דרך ריצה משותפת עשוי לעורר קושי משפטי בעתיד - מכיוון שהוא עלול לשלול מחבר כנסת מתנגד את זכות ההתפלגות - אך מקרה זה אינו המתאים להכרעה בסוגיה, בשל התנהלותה המאוחרת של העותרת.
"במסגרת סבב ההצבעה החוזר, נדרשו חברי סיעת תקווה חדשה לתעד את הצבעתם באמצעות צילום וידאו של עצמם ולהציג את התיעוד לראש הממשלה, חבר סיעת הליכוד, כראיה לאופן הצבעתם".
טענות אלו, שהוכחשו בתוקף על ידי הליכוד והימין הממלכתי, הובילו לבדיקה של היועצת המשפטית לממשלה. עם זאת, בפסק הדין הבהיר בג"ץ כי סוגיית ההצבעה למבקר המדינה אינה רלוונטית להכרעה בעתירה הנוכחית.
בסיכום פסק הדין, דחו השופטים את העתירה במלואה, אך לפנים משורת הדין ולאור העובדה שהסכמת הסיעות על הריצה המשותפת התגבשה רק בעקבות פנייתה, הוחלט שלא להטיל על השכל הוצאות משפט.
התרעות פיקוד העורף