אם להוציא שניים-שלושה שריונים שנתניהו ינצל כדי לבצע תיקונים ברשימה או לאיחודים פוליטיים בימין, הרי שלרשותו עוד מספר לא מבוטל של משבצות שבהן יוכל לשבץ שחקני חיזוק מתחומים שונים, אולי אפילו מפתיעים. בימים שבהם למועמדים האחרים כבר נגמר מלאי הכוכבים, נתניהו רק יתחיל.
הציבור ימינה, הגוש נחלש
ההליכה ימינה של הציבור בישראל בעקבות אירועי הטבח והמלחמה באה לידי ביטוי בשלושה מישורים עיקריים: מסורת ויהדות; תפיסה ביטחונית נוקשה ואפס סובלנות לאויב הערבי; אהדה להתיישבות ביהודה ושומרון ושלילת מסירת שטחים עבור הסכמים. אם יש 68 מנדטים בכנסת הנוכחית שהאמינו בערכים אלה עוד לפני 7 באוקטובר, הרי שהיום, על פי ההערכה, היו צריכים להיות בכנסת מעל 70, אולי אפילו 75 מנדטים שעברו לצד הזה. בסקרים, כאמור, המגמה הפוכה. בסקר המיטיב ביותר, של מומו פילבר בערוץ 14, מקבלות מפלגות אלה 62 מנדטים.
ההערכה הרווחת היא שאם המצב יישאר סטטי, ורק המפלגות הקיימות יישארו עד קו הגמר, הקולות הללו יתחלקו. עדיין לא ברור איך. חלק יחזרו למפלגות המקור בגוש הימין. אחרים ינדדו למפלגות התחפושת בצד השני. המציאות הזאת מביאה לכך שנכון להיום, אין כמעט שום ערך לסקרים המתפרסמים בכלי התקשורת. יותר מדי אנשים עם יותר מדי לבטים. זה לא נותן תמונה יציבה, אלא יותר כאוס ודיס-אינפורמציה.
בשבועות האחרונים שלחו כלל המפלגות, מכל המחנות, את יועצי הסקרים שלהן לנתח את הפער. מיהם אותם ימניים, ותיקים וחדשים, שממאנים בתוקף, נכון לעכשיו, להביע תמיכה במפלגות הממשלה הנוכחית? מה מרתיע אותם, ואיך אפשר למשוך אותם לחיקן? הממצאים לא מאוד מפתיעים אבל חד-משמעיים: הרכב רשימת הליכוד והברית עם החרדים. עוד בשוליים: כעס על הממשלה שאסון 7 באוקטובר אירע בזמנה, אי-טיפול ביוקר המחיה, אכזבה מכישלון הרפורמה המשפטית ועוד.
הפרד ומשול
נתניהו מבין שחוץ מנושא הגיוס והחיבור עם החרדים, גם להרכב רשימת הליכוד יש משמעות עצומה. לכן דרש, וקיבל, שמונה שריונים. מספר עצום וחסר תקדים שייתן לו מרחב תמרון לתיקונים במידת הצורך. לכן עם שובו מארה"ב החל להיכנס בכל הכוח לענייני הפרוצדורות, העתירות וסעיף המחוזות שאושר ברוב דחוק, והוא לא ירפה עד שישיג את כל מבוקשו. בינתיים את שני הסעיפים שרצה – קיבל: שריונים ותקנון הפריימריז. אבל לא רק אותם.
ההצבעה והערעור על סעיף ריצת הח"כים במחוזות הסלימו את היריבות בתוך הליכוד, וביטן נאלץ לסמן לא רק את נתניהו כיריב, אלא גם את כץ. ההפרד ומשול צלח מעל למצופה. בתוך כל אלה הצליח נתניהו לגייס את כל בכירי המפלגה לתמיכה בהצעותיו בוועידה. אפילו טלי גוטליב תמכה בשתי הצעותיו החשובות ויצאה נגד הצעת המחוזות שהייתה חשובה בכלל לחיים כץ.
שר הביטחון, יו"ר הכנסת, יריב לוין ושאר השרים הבכירים הוציאו סרטוני תמיכה בהצעות ראש הממשלה, שהבהירו לכלל המתפקדים שבליכוד יש בעל בית אחד. אגב, לפחות לישראל כ"ץ זה כבר השתלם. כמה ממקורבי נתניהו לחצו עליו לתקוף את שר הביטחון על מה שנתפס כהדחת האלוף בלוט בשידור חי. בעבר לא היה מפספס נתניהו הזדמנות להפגין שריר מול כ"ץ, בטח כשמדובר בהגנה על אלוף בצה"ל, המממש בהצטיינות את מדיניות הממשלה בנוגע להתיישבות ביו"ש, אולם הפעם נתניהו סירב.
הברית עם נתניהו, כולל ההחלטה לשגר את יועמ"ש המפלגה אילן בומבך להילחם על סעיף המחוזות בבית המשפט המחוזי, חיזקה את מעמדו של חיים כץ, ואילו התפקיד הרם משרת היטב מבחינה פוליטית את מעמדו של ישראל. חבירה קרובה שלהם תביא לכינונו מחדש של הציר החזק בליכוד, לפחות עד העימות הבא עם נתניהו, מה שעשוי להביא, שוב, את שיטת ההפרד ומשול לקדמת הבמה.