הנדל פתח ואמר: "המלחמה הזאת צריכה להחזיר אותנו לכור הציוני - התיישבות, קליטת עלייה, הגנה על המולדת. הרבה מאוד שנים, אני חושב שמאז שרבין אמר על היורדים שהם 'נפולת של נמושות', הפכנו דווקא את הירידה לאיזה משהו שהוא סביר. אפילו בן של ראש ממשלה נמצא במיאמי בזמן מלחמה.
"אז יש לי הזדמנות להגיד ליהודים שצופים בנו ולישראלים: בואו לארץ, כאן זה המקום שלכם. בואו תשפיעו כאן, תעצבו את המדינה הזאת. זה הנס הגדול של כולנו ואנחנו צריכים להיות אחראים עליו".
"אם הילדים שלי יעזבו את הארץ, זה יהיה לי כאב לב מאוד גדול. אם הילדים שלי יעזבו בזמן מלחמה, זה יהיה קשה לי עוד יותר, ואני קצת מרחם עליו".
"זה פער שאי אפשר להסביר אותו. זה בגלל אנשים יומרניים, סיסמאות, רברבנות והיבריס - הרבה מאוד מרכיבים שהכרנו לפני 7 באוקטובר".
"מבחינת היכולות שלנו כלפי האויב, הצלחנו להשמיד את מרבית היכולות של חמאס ופגענו בחיזבאללה פגיעה אנושה. האם זו הכרעה? עדיין לא.
"הממשלה הזאת, במו ידיה ובמו פיה, שמה יעדים הפוכים לגמרי מהמציאות בשטח. ואז מסתכל האדם המצוי, או העזתי המצוי, ואומר לעצמו: 'בוא'נה, הם מחרטטים אותי'".
"הסיוע ההומניטרי יעבור רק לשם, במקום שאין בעלי נשק ואין לצורך העניין פעילי חמאס מוכרים. בפועל, בלילה עומדים לך סמוטריץ', שהוא קשקשן גדול, וכ"ץ, ואומרים: סיוע לא יעבור לחמאס. למחרת בבוקר - 700 משאיות".
"כי נשמיד כל שטח שממנו יתקפו אותנו. זה המסר לעזתים. המסר לעולם צריך להיות: אנחנו מתונים, אנחנו מגנים על עצמנו, אנחנו נעשה מה שצריך בדיני המלחמה".
בהמשך אמר הנדל: "מה רואה העזתי? 700 משאיות. מה אכפת לו מה הוא אמר אתמול לעולם? העזתי אומר: 'בוא'נה, היהודים האלה, סמוטריץ', בן גביר וכ"ץ, מבלבלים את המוח. הם מעבירים לנו סיוע'. מה העולם אומר? 'בוא'נה, הם משוגעים'".
"סמוטריץ' בחיים לא חווה חזית. בן גביר בכלל לא שירת בצבא. כ"ץ - לא יודע מתי בפעם האחרונה הוא שירת בצבא, אבל הנתק שלו מהצרכים הצבאיים, מהצורך של עם ישראל להגן על עצמו, הוא אדיר. לא היה כזה נתק בין שר ביטחון לבין השטח מעולם".
"הוא הקים את פרויקט השליטה ברכסים הגבוהים. זה דרך מוצבים צבאיים ודרך חוות חקלאיות. הטרור ירד. תסתכלי על מחנות הפליטים בג'נין וטולכרם. מעולם לא היה כזה שקט באזורים האלה. אנחנו נמצאים בתוך מחנות הפליטים.
"מה עושה כ"ץ ולידו סמוטריץ' ששותק ושומעים רק צרצרים? לא רק שהם לא נותנים לו גיבוי, הם גם תוקפים אותו. זו פגיעה קודם כול במפקדי צה"ל, שמסתכלים ואומרים: אני עושה את הדבר הנכון, אני נלחם באויב, אני מצמצם טרור".
"אם מישהו חושב שאני עשיתי עכשיו מעל 560 ימים כדי לעשות איזה משהו על פוליטיקה, אז הוא לא מבין מה זה צבא. לא יודע מה זה להיות לילות רבים בלי שינה, להיות רחוק מהבית, להתנתק מהבית.
"אני מסיים את שירות המילואים שלי ואני יושב מולך, ומאוד מאוד גאה בזה ומדבר על זה. אני רוצה שזה יהיה הדוגמה האישית. אני רוצה שזה יהיה מודל החיקוי לצעירי ישראל של שירות משמעותי. מעולם בחיי לא עשיתי תפקיד חשוב יותר מלהיות מג"ד במילואים.
"בשנה האחרונה, מאז שהודעתי שאני הולך למערכת הפוליטית, שילמתי מחיר פוליטי מאוד מאוד כבד על זה שבחרתי להיות מג"ד במילואים ולא להתנתק מזה. דוגמה למחיר זה לצאת לשלושה חודשים עם סבב, לנתק את הרשתות החברתיות, לא להתראיין ולא לעשות כלום. המקסימום אני יכול להגיד שבת שלום.
"אם מישהו כואב לו שאני על מדים ומישהו מדבר עליי שאני במילואים, שילך בעצמו ויעשה מילואים. העיקר שיבוא לעשות מילואים. אני חושב שתפיסת העולם תהיה שונה. יש קבוצה של עיתונאים שכל פעם שולחים שאילתות. אני מכיר בזה שזה קיים. בעיניי זה נמוך".
"הייתה לי תקופה שלא הצלחתי להריח כלום. היו לי כמה חודשים שלא היה לי חוש ריח. כשאין חוש ריח גם אין חוש טעם. זה היה כזה ערפל בתקופה הזאת".
"איך שאני יוצא החוצה איזה חבר מתקשר: שמעת שיונתי נפצע אנוש? 'לא יכול להיות, אתם מבלבלים את המוח, הרגע הייתי איתו'. יונתי בסדר גמור, הוא גם חלק ממקימי מפלגת המילואימניקים. באותו לילה עידן עמדי נפצע, שאני גם מכיר אותו".
"יש רגעים כאלה. הצבא מאוד מאוד התבגר ביחס לחיילים ולחיילים קרביים ולסיום סבב. בכל סבב שסיימתי כמג"ד נתנו לי כמה ימי עיבוד. אתה יושב עם החיילים, מדבר איתם, יש פסיכולוגים שבאים או מטפלים ומעבדים את החוויות".
"אחרי האירוע של יונתי גם אשתי התקשרה ואמרה לי: 'תקשיב, אתה מפסיק את המילואים'. גם הילדים היו באיזה משהו מאוד פנימי קשה".
יועז הגיב ואמר: "מעולה נגב, אחרך כך תקבל הפתעה".
השיחה גלשה גם לחינוך בבית. נגב דיבר על המסרים שהוא מקבל מאביו - לעזור לחלשים ולהיות עם לב טוב וצנוע - והנדל אמר כי מבחינתו המסרים שילדים שומעים בבית מחלחלים לאורך זמן: "בסוף אנחנו זוכרים מההורים שלנו איזה משפט או משהו, איזו נקודה". הוא הודה בחיוך שהוא "קצת זורק על הלימודים שלהם", לפני שפנה לבנו והבהיר שזו כמובן לא סיבה לוותר עליהם.
נגב סיפר גם שאביו מעיר אותו באמצעות מוזיקה. כשנשאל אם אביו צועק השיב שלא; כשנשאל אם הוא אף פעם לא עצבני, ענה: "הוא עצבני, אבל הוא לא צועק". כשנשאל כיצד הוא יודע שאביו עצבני השיב שרואים זאת עליו, והבהיר שאינו מפחד ממנו.
לקראת סוף הקטע הציעה לוין לנגב להפוך לרגע למראיין ולשאול את אביו שאלה. נגב בחר לשאול אותו על הצלחתו בפוליטיקה, ולוין הגיבה בהתלהבות ואמרה לו שהוא "מראיין מעולה".
"זה היה מאוד מרגש לגייס אותה. מצד שני, אני לא חושש. אני יודע שיש לה עוד תהליך הכשרה ארוך".
"המסקנה שלי שונה משלך. אני חושב שרק אם האויב שלנו יבין שבכל פעם שיתקפו אותנו - יהיה פה שקט רק ברגע שהם יפחדו פחד מוות, ברגע שהם יבינו שמדינת ישראל זו לא מדינה שמכילה.
"מה שקרה ביו"ש כמשל: בזמן שתמרנו בעזה, זו הבנה שאם אנחנו לא נכנסים לתוך מחנות הפליטים בג'נין ובשכם, הם ימשיכו להסתובב שם עם נשקים".
"יש עוד הרבה מאוד לקחים מבצעיים - עד כמה צריך להתקרב לכזה אירוע. יש שטח סטרילי בצבא שאתה צריך לשמר אותו. יש פעמים שזה לא עובד וזה נהיה יותר מסובך".
"צריך לעשות את זה בלבנון. הייתי בלבנון במלחמה הזאת לא מעט וראיתי את השליטה של מוצבי חיזבאללה על יישובי הצפון. גם בעזה חושבים שזה שטוח, אבל זה לא. יש אזורים שולטים, חייבים להישאר שם ולשלוט. אותו דבר ביו"ש".
בהמשך הוסיף: "אני נותן לכל אחד את האחריות שלו ואת הקרדיט שלו. מקודם נתתי קרדיט לנתניהו, למרות שאמרתי שאני חושב שהוא צריך ללכת. לסמוטריץ' אני יכול לתת קרדיט על עידוד ההתיישבות, בהרבה מאוד מקומות. לבן גביר אני יכול לתת קרדיט על מה שהוא עשה בבתי הסוהר.
"באותה נשימה, אני אומר שבן גביר נכשל. הבן אדם השר הכי כושל בממשלה בתחום המשילות. הדגל המרכזי שלו - מצבנו קטסטרופה".
"ארבע שנים הבן אדם שר, הוא זה שדיבר על משילות. ראיתי בעיקר דיבורים וסרטונים. העובדה שאנחנו בסוף מלחמה, או רגע לפני בחירות, אחרי ארבע שנים מלאות כשר בממשלה, והמציאות שלנו היא שאיבדנו את הנגב והגליל.
"לא יכולנו לאסוף את הנשקים, לא נקטנו ביד קשה ולא מצאנו דרך לצמצם את הפרוטקשן ואת העבירה על החוק. בעיניי זה איום ונורא".
התרעות פיקוד העורף