אלא שהצעירים לא הגיעו בידיים ריקות. לפי חומרי החקירה, חלקם הצטיידו באלות, סכינים ופטישים. גורמים המקורבים להגנתו של ששון טוענים כי בני החבורה חששו מעימות אלים וכי סברו שרזי עלול לתקוף אותם. מנגד, עצם ההצטיידות בכלי הנשק צפויה לעמוד במוקד המחלוקת בשאלה אם מדובר באירוע שהתפתח באופן ספונטני או במהלך שאליו הגיעו הנאשמים כשהם ערוכים מראש לעימות.
לפי גורמים המעורים בפרטים, שבעה מהמעורבים הגיעו לזירה ברכב, כאשר חוטה הייתה בתא המטען. לאחר שהגיעו למקום פגשו את בניהו רזי ואת חברו מתניה מחוץ לבניין, ומשם עלו עמם לדירה. לפי גרסתו של ששון, מטרת העלייה הייתה לאפשר לחוטה לקחת את חפציה. בחקירתה, כך עולה מהחומר, אמרה חוטה כי "היו לי שם דברים שרציתי לקחת".
האירועים בתוך הדירה עומדים בלב המחלוקת. לפי גרסת ששון, רזי הוא ששלף ראשון סכין וניסה לתקוף את בני החבורה. לפי גורמים המעורים בפרטים, ששון טען כי בשלב הזה אחד הצעירים היכה את רזי, "ואז התחיל הבלגן". מנגד, במסגרת החקירה נבדקו גם תיעודים שנלקחו משיחת וידאו שהתנהלה במהלך האירוע.
לפי גורמים המעורים בפרטי החקירה, שילת הייתה בקשר וידאו מהדירה עם לינור, אמו של אביאור, ועם אגם, שנותרו מחוץ לדירה. מתוך השיחה נותרו תמונות ותיעודים חלקיים שעשויים לסייע בבירור השאלה מי תקף ראשון ומה התרחש בדקות שקדמו לדקירה הקטלנית. עם זאת, אין מדובר, ככל הידוע, בתיעוד רציף ומלא של האירוע כולו.
ששון עצמו אינו מכחיש כי דקר במהלך העימות. לפי גורמים המקורבים אליו, בחקירתו הוא הודה בכך ואף הביע חרטה על התוצאה. לדבריהם, הוא אמר כי "לא התכוון שזה יגיע למצב הזה", כי "הוא לא רצה בכלל", וכי מבחינתו "בסך הכול באו לקחת את הדברים של שילת". עוד טען כי בני החבורה "לא התכוונו להגיע למקום הזה".
מהדירה לתחנת הדלק – ומשם לטבריה
לאחר האירוע נמלטו המעורבים מהדירה. לפי גורמים המעורים בפרטים, אמו של אביאור, שנהגה ברכב, אספה שוב את בני החבורה והם המשיכו לאזור תחנת דלק. בהמשך התפצלו, כאשר כל אחד מהם המשיך לכיוון אחר. ששון הגיע בהמשך לאזור טבריה. לפי גרסתו, הוא שהה באזור כמה ימים, הסתובב בהרים ונמנע מיצירת קשר עם בני משפחתו. גורמים המקורבים אליו מספרים כי היה נתון בלחץ כבד בעקבות האירוע. לגרסתו, בשלב שבו נמלט כלל לא ידע שרזי מת ואף טען בתחילה שלא ידע שמחפשים אחריו.
"ילד שנקלע לסיטואציה"
ששון לא הכיר קודם לכן את עורכי הדין שמייצגים אותו. לפי גורמים המקורבים למשפחה, בתחילת הדרך הוא היה מבוהל ומבולבל ואף התקשה להאמין שרזי מת. הוא חשש תחילה כי מדובר בתרגיל חקירה, משום שלא הכיר את האנשים שהגיעו לפגוש אותו. בסביבתו מתארים אותו כ"ילד שנקלע לסיטואציה" וטוענים כי "הוא לא התכוון להגיע למקום הזה" וכי בוודאי שלא התכוון לתוצאה הקטלנית.
מנגד, חומרי התיק כוללים שורה של נתונים כבדי משקל – ההצטיידות בסכינים ובכלי תקיפה נוספים, ההגעה המשותפת לזירה, העלייה לדירה, הדקירה והבריחה לאחר מכן – שצפויים לעמוד במרכז ההליך המשפטי. לפי גורמים המעורים בפרטים, לששון לא הייתה היכרות מוקדמת עם אגם או עם שילת. הקשר בין הצדדים נוצר, ככל הידוע, באמצעות בן זוגה של אחות אחת הצעירות, שהיה מוכר לאמו של ששון. גם בנקודה הזאת חלק מהפרטים עדיין אינם ברורים במלואם.
כיום מוחזק ששון בכלא אופק, לאחר ששהה קודם לכן בבית המעצר שקמה באשקלון. לפי גורמים המקורבים אליו, הוא שוהה בתא עם עצורים שאינו מכיר, ובשלב זה מתמודד עם המעצר הרחק מסביבתו המוכרת. בהיותו קטין, שאלת אחריותו הפלילית והעונש שיוטל עליו אם יורשע צפויה להיות מורכבת. במרכז המשפט צפויה לעמוד, בין היתר, השאלה מה הייתה כוונת החבורה כשיצאה לזירה כשהיא מצוידת בכלי נשק, ומי היה זה שפתח באלימות בתוך הדירה.