דובר מחלקת המדינה מסר ל'מעריב': "אנו מקיימים דיאלוג שוטף עם שותפינו בנוגע לשיפור היציבות והביטחון בגדה המערבית. אנו מגנים אלימות פלילית מצד כל גורם בגדה המערבית. גדה מערבית יציבה שומרת על ביטחונה של ישראל ועולה בקנה אחד עם מטרתו של הממשל הזה להשיג שלום באזור".
עם זאת, בוושינגטון נמנעו מלחשוף את ציר הזמן של המעורבות האמריקנית בפרשה: מתי פנתה ארה"ב לראשונה לרשויות בישראל, לאילו גורמים פנתה ומה ביקשה מהם לעשות. מחלקת המדינה גם לא הבהירה האם התגובה הישראלית הראשונית נתפסה בוושינגטון כאיטית או בלתי מספקת, והאם בעקבותיה נדרשה פנייה נוספת או העלאת הטיפול לדרג בכיר יותר.
גם השאלה האם פעולת כוחות הביטחון הישראליים לפינוי הישראלים מהאזור בוצעה לאחר מעורבות אמריקנית נוספת נותרה ללא מענה, וכך גם השאלה האם מבחינת הממשל התגובה הישראלית נתנה מענה מספק לחששות שהעלתה ארה"ב.
האקבי אמר מוקדם יותר כי השגרירות האמריקנית הייתה "מעורבת מאוד" בטיפול במקרה וכי צה"ל ומשטרת ישראל הגיעו למקום "לבקשתנו". השגריר אף השתמש בהתבטאות חריפה במיוחד כלפי הישראלים שהיו מעורבים באירועים, כינה אותם "טרוריסטים ישראלים" ותיאר את המעשים שיוחסו להם כ"מעשה טרור מזעזע". ההתבטאות חריגה במיוחד לנוכח העובדה שהאקבי מזוהה במשך שנים כתומך מובהק בהתיישבות ונחשב לאחד מבעלי הברית הבולטים שלה בקרב בכירי הממשל האמריקני.
האירועים בקוסרה הסלימו מתחילת השבוע לאחר שישראלים התבססו בסמוך לבתי משפחות פלסטיניות באזור. אחד הבתים שייך לפלסטיני-אמריקני, עובדה שהביאה את המקרה גם לטיפולה של השגרירות האמריקנית. צה"ל עצמו הגדיר את הפעילות במקום "בלתי חוקית, מגונה ופסולה".
העיתוי הזה עומד כעת במרכז השאלה המדינית שנותרה ללא מענה: מה היה הקשר, אם בכלל, בין המעורבות האמריקנית לבין השינוי בהיקף הפעולה הישראלית. האקבי כבר אישר בפומבי כי השגרירות ביקשה מהרשויות בישראל לפעול. מחלקת המדינה, מנגד, מאשרת כי היא נמצאת ב"דיאלוג שוטף" עם שותפיה בנושא היציבות והביטחון בגדה - אך אינה חושפת לפי שעה למי בישראל הועברה הבקשה, מתי הועברה, האם נדרשה פנייה נוספת, והאם אותה מעורבות אמריקנית קדמה לפינוי ולתגבור הכוחות בשטח.
התרעות פיקוד העורף