לכן, הופתעתי והתאכזבתי מתגובתו החריגה בבוטותה כלפי גולן, כשזה הודיע כי אינו מתכוון לקיים את ההבטחה. כה אמר גולדשמידט: "גולן מוציא שם רע לפוליטיקאים, מעבר לשם הרע שכבר יש להם. צריך להיות אדם רע לב במיוחד כדי לעשות דבר כזה לאמא שסבלה שלוש שנים כשבנה היה בשבי".
ההיגיון באמירה הזו הוא שפשע מבוצע מתוך אינטרס מרושע, אך יש בו היגיון מנקודת ראותו של העבריין. איוולת היא פעולה חסרת היגיון, מתוך עיוורון למציאות, שגיאה המבוצעת בלי לחשוב על התוצאות. פשע לפחות משרת מטרה קונקרטית של המבצע, בעוד איוולת מביאה אסון ונזק עצום בלי להביא שום תועלת ולכן היא הרסנית ומסוכנת פי כמה.
כל מי שזכורה לו הגישה הממלכתית של אבות מפלגת העבודה, מבין ששיבוצה של צנגאוקר כמשוריינת על חשבון מועמד שנבחר בפריימריז היה מותיר כתם בל יימחה בפניה של המפלגה הדמוקרטית החדשה, שהיא דמוקרטית בעיקר במהותה ולא רק בשמה, ושהשוני הגדול בינה ובין ההולוגרמות הפוליטיות הווירטואליות הקרויות "ישר!", "ביחד", ו"ישראל ביתנו" הוא שמפלגת הדמוקרטים היא ישות פוליטית שיש בה בשר וגידים, שנציגיה נבחרים על ידי עשרות אלפי מתפקדים.
בנסיבות אלה הרעיון להציב את הגברת צנגאוקר בצמרת הרשימה, לפני נבחרות או נבחרים שקיבלו עשרות אלפי קולות, הוא רעיון עוועים, אשר לו גולן היה מאמץ אותו בשל אי הנעימות לא לקיים הבטחה שניתנה בשגגה וברגע של ליקוי מאורות אנושי, או כדי לא "להיכנס לפה" של הגברת - היה מועל בתפקידו כמנהיג המפלגה הדמוקרטית היחידה בכל מרחב השמאל-מרכז, ופוגע בה במו ידיו בצורה אנושה.
הז'אן ד'ארק של קפלן
אבל בעניין צנגאוקר אני רוצה להאמין שלא נעדר משיקוליו הפן הממלכתי של מי שחולם להגיע ביום מן הימים לכס ראש הממשלה ולא מוכן לשתף ברשימתו את מי שהתייחסה לראש הממשלה המכהן באופן מבזה, גם אם חלק מילדי הקפלניסטים ששנאת נתניהו מעבירה אותם על דעתם רואים בה ז'אן ד'ארק וכותבים עליה חיבורים.
בצורת? רק לא באמריקה
באופן כללי מצבה של ישראל בדעת הקהל האמריקאית טעון שיפור יסודי ועמוק. אך קודם חייבים להשתחרר מנטייתנו למניה דפרסיה. גם בימים הטובים, לא כל דעת הקהל האמריקאית תמכה בנו, וגם בימים קשים אלה יש לנו בייס חזק בארצות הברית ואגב, גם באירופה. גם כשאיפא"ק הייתה בשיא כוחה, התמיכה הציבורית בסיוע החוץ שלמעלה ממחציתו זרמה לישראל - לא עברה את רף ה-20%, וכששאלתי סנאטור אמריקאי כיצד הוא מעז לקומם את בוחריו ולתמוך בסיוע החוץ, הוא צחק.
ה-80% שמתנגדים אמנם מביעים את התנגדותם האינסטינקטיבית בפני הסוקר, אבל רגע אחרי - הנושא לא ממש מעניין אותם ואין לו כל משקל בשיקולי ההצבעה שלהם. לעומת זאת ה-20% - they vote on it - על זה הם מצביעים. אם לא אתמוך בסיוע החוץ אאבד את קולותיהם.
בתקופה הקרובה איפא"ק אינה זקוקה לתופים ומחולות. היא צריכה לפעול מתחת לרדאר ולהעמיק את שורשיה בעיקר בדור הצעיר, היהודי והאוונגליסטי ולטפח בשקט מועמדים חדשים או מועמדים בסכנה שיש להם סיכוי להיבחר בעזרת זריקת דחף של הארגון - ולבנות באמצעותם קשרים לטווח ארוך בשתי המפלגות.
אחרי הבחירות לכנסת צריך יהיה לפעול באמצעות שתי המפלגות העוסקות בקשרי חוץ - הליכוד והדמוקרטים - ולפעול במקביל בעידוד ממשלתי לטיפוח היחסים עם כל גוני השמאל וכל גוני הימין, בייחוד הימין הרחוק, שדווקא הוא חממה לידידי ישראל המושבעים ביותר. אך יש כאלה גם בשמאל. אמנם בעיקר בדור המבוגר. אבל הוא עדיין עימנו. ולכן, חובה עלינו - כל עוד כוחו במותניו - לרתום אותו לסייע בבניית דיאלוג עם הדור הצעיר יותר שם.
התרעות פיקוד העורף